בשבועיים האחרונים שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט מנסה לשכנע את שוק האג”ח שהמצב הפיסקלי טוב מכפי שהוא נראה.

הגרף שלמטה ממחיש את גודל האתגר. מתוך כ-31.5 טריליון דולר של חוב ממשלתי סחיר, כשלושה רבעים צפויים להגיע לפדיון בשבע השנים הקרובות. חלק גדול מהחוב יצטרך להיות מגויס מחדש בתקופה שבה חברות הטכנולוגיה מגייסות הון בהיקפים גדלים למימון מרכזי נתונים, מעבדים, רשתות וחשמל.

הממשל וחברות הטכנולוגיה אינם מנפיקים את אותם המכשירים, אך שניהם מתחרים על אותו מאגר גלובלי של הון וחיסכון.

כזכור, בשבוע שעבר משרד האוצר הודיע כי ברבעון הבא יכפיל את הרכישות החוזרות של אג”ח ארוכות מ-2 מיליארד דולר ללפחות 4 מיליארד דולר בכל פעולה. ההודעה סייעה להורדת התשואות לזמן קצר, אך לא שינתה את החששות הפיסקליים שמאחוריהן.

בסנט טוען שהמשקיעים פועלים על בסיס מידע חלקי ושהממשל יציג תוכנית לצמצום הגירעון. אלא שרכישות חוזרות יכולות לשפר את הנזילות ולשנות את הרכב החוב, אך הן אינן מקטינות את הגירעון או את צורכי המימון נטו.

שוק האג”ח אינו זקוק רק להרגעה. הוא זקוק לתוואי תקציבי אמין וברור.

From Honig Insights

מלחמת המכסים בין ארה”ב לקנדה חוזרת

בסוף השבוע נכנסו לתוקף מכסים אמריקאיים של 50% על מוצרים קנדיים בהיקף של כ-20 מיליארד דולר, לאחר שהמשא ומתן בין המדינות קרס ברגע האחרון.

המכסים חלים על מוצרי חלב, יין, ריהוט, מלט ומוצרים נוספים. הנקודה החשובה היא שהמוצרים הכלולים ברשימה אינם מקבלים פטור רק משום שהם עומדים בכללי הסכם הסחר בין ארה”ב, קנדה ומקסיקו.

קנדה הודיעה כי תגיב דולר מול דולר החל מ-8 בספטמבר באמצעות מכסים בשיעורים של 15% עד 50% על פלדה, אלומיניום, אלקטרוניקה, ציוד חקלאי, מכשירי חשמל ומוצרים אמריקאיים נוספים.

לאחר קריסת השיחות איים טראמפ כי מינואר 2027 יוטל מכס של 50% גם על מכוניות, משאיות וחלקי רכב קנדיים. זהו איום משמעותי משום שתעשיית הרכב בצפון אמריקה פועלת כשרשרת ייצור משותפת ורכיבים עוברים בין המדינות בשלבים שונים של הייצור.

הסיפור אינו רק גובה המכס. חברות שבנו שרשראות אספקה על בסיס הסכם סחר ארוך טווח מגלות שגם עמידה בכללים אינה מבטיחה עוד יציבות.

הסיכון הפוליטי הופך בהדרגה לעלות ייצור.

From Honig Insights

בתי האב האמריקאיים ממשיכים לשדר זהירות

דוחות הקמעונאיות הגדולות מצביעים על שינויים ברורים בהתנהלות משקי הבית בארה”ב ובדרך שבה הם מוציאים כסף.

ב-Walmart המכירות בחנויות בנות השוואה צמחו ב-2.6%, הקצב הנמוך ביותר זה שש שנים. ההוצאה הממוצעת לעסקה עלתה ב-1.1%, אך בקצב נמוך משמעותית מהעלייה של 3.1% בשנה שעברה. הצרכן ממשיך לקנות, אך קצב הצמיחה מתמתן.

במקביל, Ross הציגה זינוק של 10% במכירות בחנויות בנות השוואה בעיקר בזכות עלייה במספר הלקוחות. החיפוש אחר מחירים נמוכים כבר אינו מאפיין רק משקי בית חלשים, אלא הופך להתנהגות צרכנית רחבה יותר.

Target הציגה תמונה יציבה יחסית. המכירות בחנויות בנות השוואה עלו ב-3.8% ומספר הביקורים גדל ב-3.6%.

ב-Home Depot מספר העסקאות ירד ב-1% בעוד ההוצאה הממוצעת לעסקה עלתה ב-2.8%. הביקוש לתיקונים נותר יציב אך משקי הבית עדיין זהירים יותר בפרויקטים גדולים הדורשים מימון.

גם הנהלת Kohl’s דיווחה על לחץ מתמשך בקרב בעלי הכנסות נמוכות ובינוניות.

הצרכן האמריקאי עדיין קונה אבל נעשה זהיר ובררן יותר. הוא מחפש ערך, משווה בין רשתות ונזהר בהוצאות גדולות שאפשר לדחות.

From Honig Insights

המאבק על 350 מיליארד דולר קוריאניים

במסגרת הסכם הסחר עם ארה״ב התחייבה דרום קוריאה להשקיע 350 מיליארד דולר בארה״ב. כ-200 מיליארד דולר מיועדים לתעשיות אסטרטגיות וכ-150 מיליארד דולר לשיתוף פעולה בתחום בניית האוניות.

השבוע נפגש שר התעשייה הקוריאני עם שר המסחר האמריקאי במשך יומיים רצופים בניסיון לקדם את הפרויקטים הראשונים. לפי דיווח בקוריאה, וושינגטון ביקשה לבחון השקעה במפעלי ייצור שבבי זיכרון בארה״ב, אך לשכת הנשיא הקוריאני הכחישה שכבר מתקיים דיון בפרויקט מסוים.

מאחורי הוויכוח נמצאת שאלה אסטרטגית. סמסונג ו-SK Hynix מחזיקות בחלק מרכזי משוק הזיכרונות הנדרשים למרכזי הנתונים ולמערכות ה-AI. השקעה בארה״ב עשויה לחזק את הגישה שלהן לשוק, לצמצם את החשיפה העתידית למכסים ולחזק את הקשר עם לקוחות אמריקאיים. מנגד, היא עלולה להעביר השקעות, משרות וכושר ייצור מתקדם אל מחוץ לקוריאה.

החברות האמריקאיות שולטות בפלטפורמות ובביקוש למחשוב. קוריאה מחזיקה בחלק קריטי מהתשתית שמאפשרת אותו. המשא ומתן יקבע היכן תיבנה שכבת הייצור הבאה של התעשייה הדיגיטלית.

From Honig Insights

האם AI באמת גורם לפיטורים?

יותר ויותר חברות מסבירות פיטורים באמצעות מעבר לעבודה המבוססת על AI.

מחקר חדש של Revelio Labs ו-System2 בדק אם כוח האדם בחברות האלה אכן השתנה בהתאם.

בשנתיים שקדמו לפיטורים, החברות שייחסו את תהליכי הצמצום ל-AI הגדילו את מספר העובדים בתפקידי AI בחציון של יותר מ-11% ובמקביל צמצמו את מספר העובדים בתפקידים אחרים ביותר מ-3%. בחלק מהחברות אכן התרחש שינוי אמיתי בהרכב כוח האדם.

אבל חברות מקבילות באותם ענפים הגדילו את מספר עובדי ה-AI אפילו מהר יותר, בכ-13%, מבלי לצמצם את יתר העובדים.

כמעט מחצית מהחברות שייחסו את הפיטורים ל-AI כלל לא הציגו מעבר ברור לעבודה המבוססת על AI וחלקן אף פיגרו אחרי המתחרות באימוץ הטכנולוגיה.

המחקר אינו מודד את השינוי בפריון בפועל ואינו מוכיח מה גרם לכל גל פיטורים. הוא כן מציע מבחן פשוט: לבדוק אילו תפקידים החברה מצמצמת ובאילו תפקידים היא ממשיכה לגייס.

בחלק מהחברות ה-AI אכן משנה את מבנה העבודה. באחרות הוא משמש כתירוץ לקיצוץ עלויות או לתיקון גיוסי יתר.

From Honig Insights

תמונה לשבת

הכלכלה הגלובלית הצפויה ב-2030.

אתר הבית

בעידן של אי ודאות מתמשכת, האחריות שלנו היא לפעול מתוך בהירות, שיקול דעת וראייה רחבה וארוכת טווח.

שבת שלום!

בעקבות עונת הדוחות האחרונה למדנו שענקיות הטכנולוגיה צפויות להשקיע השנה כ-750 מיליארד דולר בהשקעות הוניות. חלק משמעותי מהסכום מופנה למעבדים, דאטה סנטרים, רשתות וחשמל הנדרשים להפעלת מערכות AI.

זהו החלק הגלוי של הקרחון.

לפי ניתוח של הדוחות הכספיים של מיקרוסופט, אמזון, מטא ואלפבית, היקף נבחר של חובות והתחייבויות עתידיות מגיע לכ-3 טריליון דולר. מתוכם כ-0.6 טריליון דולר של חוב וחכירות כבר מופיעים במאזנים וכ-2.4 טריליון דולר נמצאים עדיין מחוץ למאזן.

הסכום שמחוץ למאזן כולל כ-904 מיליארד דולר בחכירות שטרם החלו וכ-1.52 טריליון דולר בהתחייבויות רכישה. לא כולו מיועד בלעדית ל-AI ולא נכון לחבר אותו במלואו להשקעות ההוניות של השנה, משום שמדובר בהתחייבויות רב-שנתיות שחלקן יהפכו בעתיד להוצאות תפעוליות או להשקעות הוניות.

בשבוע שעבר נוסף למבנה הזה ממד חדש, כאשר NVIDIA חתמה עם שישה גופים פיננסיים גלובליים מהגדולים בעולם על מזכרי הבנות להקמת פלטפורמות עצמאיות שנועדו לגייס לאורך זמן יותר מ-500 מיליארד דולר למימון תשתיות AI.

כוח המחשוב של NVIDIA והתשתיות שסביבו יהפכו לנכסים מניבי הכנסה שעל בסיסם ניתן לגייס אשראי והון ארוך טווח.

החדשנות הזו מפחיתה את ההוצאה המיידית של הלקוחות, אך מעבירה חלק מהסיכון לגופים המממנים. תקופת המימון עלולה להיות ארוכה מאורך החיים הכלכלי של ציוד המחשוב.

From Honig Insights

הגירעון האמריקאי פוגש תשואה של 5.3%

הגירעון הפדרלי של ארה”ב הגיע ביולי ל-432 מיליארד דולר, שיא לחודש יולי. מתחילת שנת התקציב הוא הסתכם בכ-1.8 טריליון דולר, יותר מהגירעון שנצבר בכל שנת 2025.

שוק האג”ח המשיך השבוע להציג את החשבון. התשואה ל-30 שנה זינקה עד 5.34%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2007, בעוד התשואה ל-10 שנים הגיעה לכ-4.74%.

בתגובה הודיע ביום רביעי משרד האוצר האמריקאי כי יכפיל את היקף הרכישות החוזרות של אג"ח ארוכות מ-2 מיליארד דולר ל-4 מיליארד דולר לפחות בכל פעולה.

לאחר ההודעה ירדה התשואה ל-30 שנה לכ-5.18% והתשואה ל-10 שנים לכ-4.65%.

המטרה היא לשפר את הנזילות ולצמצם שיבושים במסחר באג"ח הארוכות. מחיר המימון לטווח ארוך ימשיך להיקבע בעיקר על ידי היקף החוב, האינפלציה וכמות האג”ח שהממשלה נדרשת להנפיק.

השבוע חצה החוב הלאומי של ארה”ב לראשונה את רף 40 טריליון הדולר. הגירעון הוא הנתון התקציבי. שוק האג”ח הוא המקום שבו החשבון הופך למחיר.

From Honig Insights

מלכודת החיסכון של סין

הנתונים המצטברים לחודשים ינואר עד יולי בסין מצביעים על פער הולך וגדל בין הפעילות התעשייתית והחיצונית לבין הביקוש המקומי.

הייצור התעשייתי עלה ב-5.3%, מדד פעילות השירותים ב-4.7% וסחר החוץ ב-17.3%. לעומתם, המכירות הקמעונאיות של מוצרים ושירותים עלו ב-2.6% בלבד.

בתוך התמונה המצטברת, נתוני יולי מצביעים על האטה נוספת. הייצור התעשייתי עלה ב-4.5% בלבד, המכירות הקמעונאיות עלו ב-0.6% וההשקעה בנכסים קבועים ירדה ב-6.7% מתחילת השנה.

היקף ההלוואות הבנקאיות החדשות ירד ב-19% בחודשים ינואר עד יולי לעומת התקופה המקבילה. האשראי למשקי הבית התכווץ בעוד הפיקדונות בבנקים המשיכו לגדול.

הנתונים מצביעים על כלכלה שבה לבנקים יש נזילות, אך משקי הבית מעדיפים לחסוך והחברות מהססות להשקיע. משבר הנדל”ן ממשיך לפגוע בתחושת העושר ובביטחון הכלכלי של הציבור.

הבנק המרכזי של סין מנסה להעביר את הדגש מכמות האשראי לאיכותו באמצעות תוכניות מימון ממוקדות לטכנולוגיה, טיפול באוכלוסייה המבוגרת ותחומים אסטרטגיים נוספים.

כדי שהאשראי יהפוך לצמיחה, משקי הבית זקוקים לביטחון בהכנסה ובהון שלהם והחברות זקוקות לסיבות להשקיע.

האתגר של סין הוא להפוך את החיסכון העצום שנצבר במערכת הבנקאית לצריכה, השקעות ופעילות כלכלית.

From Honig Insights

צוואר הבקבוק בבתי הזיקוק

מחיר הנפט מסוג ברנט ירד משיא המלחמה של 126 דולר לאזור 90 דולר לחבית, אבל מחירי התזקיקים נשארו גבוהים.

צוואר הבקבוק נמצא כעת גם במורד שרשרת האנרגיה, ביכולת להפוך נפט גולמי לדיזל, דלק סילוני ובנזין.

מרווח הזיקוק לדיזל בארה”ב, הפער בין מחיר הדיזל הסיטונאי לעלות הנפט הגולמי, זינק לשיא של 102.2 דולר לחבית. תפוקת בתי הזיקוק בעולם הייתה ביולי נמוכה בכ-5 מיליון חביות ביום לעומת השנה שעברה ויצוא הדיזל העולמי ירד בכ-1.3 מיליון חביות ביום.

במקביל, מלאי התזקיקים בארה”ב נמצא ברמה הנמוכה ביותר לחודש אוגוסט מאז 1996.

המחסור נובע משילוב של פעילות זיקוק במזרח התיכון שטרם חזרה לרמתה שלפני המלחמה, פעילות זיקוק ברוסיה הקרובה לשפל של שני עשורים וצמצום בתפוקת הזיקוק והיצוא מסין.

המשמעות היא שיציבות במחיר הנפט מספרת סיפור חלקי בלבד. כאשר תפוקת הזיקוק הזמינה מוגבלת, מרווחי הזיקוק נשארים גבוהים ומייקרים את ההובלה, החקלאות והתעופה.

כך הופך צוואר בקבוק תעשייתי לערוץ נוסף שדרכו לחץ האנרגיה מחלחל לאינפלציה הרחבה.

From Honig Insights

מבחן הטריליון של אנטרופיק

אנטרופיק הגישה ביוני באופן חסוי טיוטת תשקיף לרשות ניירות הערך האמריקאית. בשבוע האחרון נחשפו המספרים שמסבירים את המרוץ של החברה לבורסה.

קצב ההכנסות השנתי שלה הגיע בסוף יולי ליותר מ-65 מיליארד דולר, לעומת 47 מיליארד במאי וכ-9 מיליארד בלבד בסוף 2025.

זהו קצב שנתי המחושב באמצעות השלכת המכירות העדכניות על פני שנה שלמה ולא הכנסה שכבר נרשמה במשך 12 חודשים. למרות ההסתייגות, הזינוק משקף את חדירת Claude ו-Claude Code לארגונים ואת המעבר של AI מכלי ניסיוני לסעיף קבוע בתקציב התפעולי.

במאי גייסה החברה הון לפי שווי של 965 מיליארד דולר. עסקאות מעטות בשוק המשני משקפות שווי של עד 1.5 טריליון דולר, אך אינן מהוות סבב גיוס רשמי או תמחור של שוק ציבורי. התמחור לקראת ההנפקה נשען במידה רבה על תחזית החברה להכנסות של 190-200 מיליארד דולר ב-2028.

אם ההנפקה אכן תתרחש, היא תהיה אחת מבדיקות המציאות החשובות של מהפכת ה-AI: האם הצמיחה המהירה תוכל לייצר רווחיות בת קיימא שתצדיק שווי של טריליוני דולרים?

From Honig Insights

תמונה לשבת

מקצועות חסינים ל-AI (בינתיים)

אתר הבית

בעידן של אי ודאות מתמשכת, האחריות שלנו היא לפעול מתוך בהירות, שיקול דעת וראייה רחבה וארוכת טווח.

שבת שלום!

חולשת הין מתחילה מפער הריביות. הריבית ביפן עומדת על 1% והריבית בארה”ב 3.5%.

בחודש יולי התערבו יפן וארה”ב בתיאום לרכישת ין. המהלך נועד לשדר לשוק שטוקיו אינה פועלת לבדה בניסיון לחזק את המטבע.

יפן מחזיקה ביותר מטריליון דולר באג"ח ממשלתיות אמריקאיות, שעשויות לשמש אותה למימון התערבויות נוספות בשוק המט”ח.

כאן מתגלה גם האינטרס של הממשל האמריקאי. מכירה בהיקף גדול עלולה להעלות את התשואות הארוכות בארה"ב ולייקר את עלויות המימון שלה.

התערבות יכולה לקנות זמן בלבד. כדי לשנות את כיוון הין לאורך זמן, הבנק המרכזי של יפן יצטרך לצמצם את פער הריביות. האירועים האחרונים ממחישים כיצד בעיית מטבע יפנית הופכת במהירות גם לאינטרס אמריקאי.

From Honig Insights

היתרון שמתחת למודל

שורת עזיבות בצמרת DeepMind ושינויים בהנהלת חטיבת הבינה המלאכותית בגוגל מעוררים שאלות לגבי יכולתה של החברה להישאר בחזית פיתוח מודלי הבינה המלאכותית.

המהלך החשוב יותר נמצא בהקצאת ההון. גוגל השקיעה ברבעון השני כ-45 מיליארד דולר, שרובם הגדול הופנה לתשתיות טכנולוגיות התומכות בהשקעותיה בתחומי הבינה המלאכותית. ב-2026 כולה החברה צפויה להשקיע בתחום כ-200 מיליארד דולר.

ההשקעה כבר מתורגמת לפעילות עסקית. הכנסות Google Cloud זינקו ב-82% לכ-25 מיליארד דולר וצבר ההזמנות חצה את ה-500 מיליארד דולר. ברבעון האחרון החלה גוגל גם לספק לראשונה מערכות TPU המותקנות ישירות במרכזי הנתונים של לקוחותיה.

גוגל ממשיכה לפתח מודלים מתקדמים, אבל מרכז הכובד התחרותי נמצא בתשתית שמתחתיהם: מעבדים, תקשורת, חשמל, ענן והפצה למיליארדי משתמשים.

מודל מוביל עשוי להתחלף מדי כמה חודשים, אך את התשתית שעליה הוא רץ יהיה קשה מאוד להעתיק.

From Honig Insights

האינפלציה בארה”ב מתמתנת

האינפלציה בארה"ב ירדה בחודש יולי ל-3.4%. האינפלציה ללא מזון ואנרגיה ירדה ל-2.5%.

הנתון המעניין יותר נמצא עמוק בתוך הדו”ח.

סעיף הדיור, שנוטה להגיב באיחור לשינויים בשוק, עלה בחודש יולי ב-0.1% בלבד. המדד ללא מזון, אנרגיה ודיור עלה ב-1.9% בלבד בשנה האחרונה. לחץ המחירים בחלקים נרחבים בכלכלה האמריקאית מתחיל להתמתן.

ההתמתנות אינה מבטלת את סיכוני האינפלציה, במיוחד מצד האנרגיה והמזון, אך היא מחלישה את הטיעון בעד העלאת ריבית בטווח הזמן הקרוב.

From Honig Insights

שוק העבודה בארה”ב מאבד מומנטום

המשק האמריקאי איבד בחודש יולי 23 אלף משרות. נתוני מאי ויוני תוקנו כלפי מטה ב-103 אלף משרות. לאחר התיקונים, בשלושת החודשים האחרונים נוספו למשק האמריקאי רק 60 אלף משרות. קצב חודשי ממוצע זעום של 20 אלף משרות בלבד.

שיעור האבטלה נותר נמוך יחסית, 4.1%, בין היתר משום שכוח העבודה הצטמצם ביולי ב-264 אלף איש. האוכלוסיה מזדקנת והדור המבוגר עוזב את כוח העבודה.

הדו”ח אינו מעיד על גל פיטורים נרחב. עם זאת, קצב גיוס של כ-20 אלף משרות בחודש מצביע על שוק עבודה שאיבד כמעט לחלוטין את המומנטום שלו.

נתוני שוק העבודה הללו, בצירוף נתוני האינפלציה, מצמצמים את הסיכוי להעלאת ריבית בקרוב.

From Honig Insights

מאסק מנסה לפתוח את צווארי הבקבוק

טסלה ו-SpaceX מתכננות להשקיע כ-17 מיליארד דולר בהקמת Terafab במחוז גריימס שבטקסס. לפי התוכנית, המתחם הענק יעסיק לפחות 3,000 עובדים. אם כל שלבי הפרויקט ימומשו, ההשקעה הכוללת עשויה להגיע לכ-120 מיליארד דולר.

השאיפה של מאסק היא לרכז במקום אחד תהליכים שבדרך כלל מפוזרים בין חברות ומדינות שונות. ייצור רכיבי לוגיקה וזיכרון, ייצור מסכות ליתוגרפיה, אריזה ותהליכי בדיקות.

התוכנית כוללת שימוש בתהליך הייצור 14A של אינטל, אף שחלוקת האחריות בין אינטל לחברות של מאסק טרם פורסמה במלואה.

במקביל, טסלה החלה באפריל להקים מתקן מחקר בקמפוס הצפוני של Giga Texas, שישמש לפיתוח טכנולוגיות ייצור לפני מעבר לייצור המוני.

מאסק מעריך שהביקוש של טסלה ו-SpaceX למעבדים יעלה על כושר הייצור העולמי הקיים והמתוכנן. כלי רכב אוטונומיים, רובוטים, לוויינים והחזון להקמת מרכזי נתונים בחלל דורשים אספקה עצומה וקבועה של כוח מחשוב.

זהו ניסיון להפוך את החברות של מאסק מחברות התלויות בתעשיית המוליכים למחצה לחברות המחזיקות בחלק גדול יותר משרשרת הייצור שלהן.

האתגר יהיה להגיע לתפוקות, לאיכות ולעלויות של תעשייה שצברה ידע במשך עשרות שנים.

From Honig Insights

תמונה לשבת

החלק היחסי בתוצר העולמי של המעצמות המובילות במאתיים השנים האחרונות.

אתר הבית

בעידן של אי ודאות מתמשכת, האחריות שלנו היא לפעול מתוך בהירות, שיקול דעת וראייה רחבה וארוכת טווח.

שבת שלום!

יו"ר הבנק הפדרלי, קווין וורש, הותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 3.5%-3.75%, על רקע אינפלציה גבוהה ומתחים גיאופוליטיים.

המסר שעלה מדבריו היה ששוק האג”ח כבר עושה חלק מעבודת הבנק.

אלא שהשוק לא הגיב בצורה אחידה. התשואה לשנתיים ירדה, בעוד שהתשואה ל-30 שנה זינקה מעל 5.2%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2007.

השוק אינו מתמחר רק את החלטת הריבית הבאה. המשקיעים דורשים פיצוי גבוה יותר על אינפלציה, גירעון, היקף הנפקות החוב ואי-הוודאות לגבי מדיניות הבנק הפדרלי.

במקביל, וורש מצמצם את ה-Forward Guidance ומאלץ את השוק לפרש כל נתון לבדו.

כך נוצר מעגל מורכב לפיו הבנק לומד ממחירי השוק, בעוד שהשוק מנסה להבין את הצעדים הבאים של הבנק.

התוצאה עשויה להיות תנודתיות גבוהה יותר באג”ח, שתחלחל גם למניות, למשכנתאות ולאשראי העסקי.

זהו המחיר האפשרי של תקשורת עמומה בין הבנק המרכזי לשווקים: פחות ודאות, תגובות חדות יותר ועלויות מימון גבוהות יותר.

Subscribe now

כשהתזה נכונה אבל המינוף מעיק

קרן הגידור Situational Awareness של ליאופולד אשנברנר הפכה בתוך פחות משנתיים לאחד מסיפורי ההצלחה הבולטים של גל ה-AI.

הקרן, שנכסיה צמחו ליותר מ-20 מיליארד דולר, בנתה פוזיציות גדולות וממונפות בחברות הקשורות לתשתיות מחשוב, אנרגיה וזיכרונות. אלא שבחודש יולי שווי תיק ההשקעות שלה צנח ב-67%.

ירידות חדות בפוזיציות הליבה של הקרן הובילו לדרישות להשלמת ביטחונות. כדי להשיג נזילות נאלצה הקרן למכור חלק גדול מתיק המניות הסחיר שלה ל-Citadel ולהסיר את המינוף מהתיק.

אשנברנר השווה את התהליך לריצה אל הבנק. כאשר הפוזיציות של משקיע ממונף ידועות לשוק, הירידות מושכות מוכרים נוספים, הנזילות מצטמצמת והיכולת לצאת במחיר סביר נפגעת.

למרות ההפסד החריג, הקרן עדיין עלתה בכ-80% מתחילת השנה וממשיכה להחזיק בנכסים פרטיים משמעותיים. לכן זו אינה קריסה מוחלטת אלא המחשה לכוחו של המינוף.

התזה ארוכת הטווח יכולה להישאר נכונה, אך כאשר המינוף גבוה מדי, המשקיע עלול להיאלץ למכור הרבה לפני שהיא מתממשת.

Subscribe now

האינפלציה עלולה לחזור דרך נתיבי הסחר

אל ניניו כבר התפתח וצפוי להתחזק בחודשים הקרובים ולשנות את דפוסי המשקעים באזורים נרחבים בעולם. אחת ההשפעות הכלכליות הראשונות כבר ניכרת בתעלת פנמה.

הפעלת התעלה תלויה במי גשמים שממלאים את האגמים המחוברים למערכת הסכרים. כאשר מפלס המים יורד, מעבר של אוניות גדולות וכבדות נעשה מורכב יותר.

הנהלת התעלה ביטלה חלק מההזמנות למעבר ובכך צמצמה מ-36 ל-34 את מספר האוניות שיכולות להזמין מעבר בכל יום. במקביל, היא הגבילה את העומק המרבי שאליו מותר לאוניות לשקוע במים ומתכננת להחמיר את ההגבלה באמצע אוגוסט.

המשמעות היא שאוניות גדולות עשויות להידרש לשאת פחות מטען כדי לעבור בתעלה בבטחה.

זה עדיין אינו משבר בהיקף שנרשם בשנים 2023-2024, אך הפעם הלחץ בתעלת פנמה מצטרף לשיבושים בנתיבי הורמוז ובאב אל-מנדב.

כאשר כמה מנתיבי הסחר המרכזיים בעולם נפגעים במקביל, חברות ספנות נאלצות להפחית מטען או לבחור במסלולים ארוכים יותר. התוצאה עשויה להיות מחירים גבוהים יותר של הובלה, ביטוח ואנרגיה.

כך עלולה האינפלציה לחזור לא כתוצאה מביקוש חזק אלא דרך שרשרת האספקה. מזג האוויר מתרחש הרחק מהצרכן, אך עלותו מגיעה בסופו של דבר למדף.

Subscribe now

אירופה מנסה לקצר את הדרך מהמעבדה לשטח

אירופה כבר הגדילה את תקציבי הביטחון. כעת היא מנסה לפתור את הבעיה המורכבת יותר: להפוך כסף ממשלתי לחדשנות, לייצור ולמערכות שמגיעות במהירות לשטח.

הוצאות הביטחון של מדינות האיחוד הגיעו ל-418 מיליארד אירו ב-2025, עלייה של 20%, והן צפויות להגיע ל-454 מיליארד אירו ב-2026. ההשקעה במחקר ופיתוח צפויה לעלות ל-20 מיליארד אירו.

במקביל, מוסדות האיחוד הגיעו להסכמה פוליטית על הקמת תוכנית AGILE, מסלול מימון חדש בהיקף 115 מיליון אירו לחברות קטנות, לסטארטאפים ולחברות צמיחה המפתחים טכנולוגיות ביטחוניות. התוכנית נועדה לקצר את תהליכי המימון, הפיתוח והבדיקות ולהאיץ את הגעתן של טכנולוגיות חדשות לכוחות המזוינים.

האתגר עדיין משמעותי. רק 24% מרכש הציוד הביטחוני באירופה נעשה בשיתוף פעולה בין מדינות. תקנים שונים, תהליכי רכש ארוכים והזמנות מפוצלות מקשים על חברות צעירות לעבור מאב-טיפוס לייצור סדרתי.

אירופה כבר פתרה חלקית את בעיית התקציב. השלב הבא הוא לחבר בין החדשנות של הסטארטאפים, כוח הייצור של התעשיות הגדולות והיכולת של הצבאות לקלוט טכנולוגיות בקצב מהיר.

Subscribe now

גל ההשקעות הבא בעולם הביטחון הוא רובוטיקה אוטונומית

בזמן שרוב תשומת הלב מופנית לרחפנים ולבינה מלאכותית, דרום קוריאה מבצעת מהלך רחב בהרבה.

המדינה מאיצה השקעות ברובוטיקה צבאית אוטונומית, במטרה להתמודד עם מחסור בכוח אדם ולשפר את היכולות המבצעיות של צבאה.

במסגרת המהלך, Hanwha Aerospace נבחרה לייצר את Arion-SMET, רכב קרקעי בלתי מאויש שייכנס לשירות בצבא הקוריאני כבר בשנים 2027–2028.

במקביל, קוריאה מרחיבה את הייצור המקומי של רובוטים ומקדמת שילוב מערכות אוטונומיות במגוון רחב של משימות.

יותר ויותר מדינות מפנות תקציבי ביטחון לפיתוח רובוטים קרקעיים, מערכות אוטונומיות, בינה מלאכותית וטכנולוגיות המחליפות או מסייעות לכוח אדם בשטח.

מדובר בשוק שנמצא עדיין בתחילת דרכו, אך נהנה מרוח גבית ארוכת טווח של עלייה בתקציבי הביטחון, התקדמות טכנולוגית ומחסור בכוח אדם.

Subscribe now

תמונה לשבת

מיפוי עולם הדפנס טק על פי Bessemer VP

אתר הבית

בעידן של אי ודאות מתמשכת, האחריות שלנו היא לפעול מתוך בהירות, שיקול דעת וראייה רחבה וארוכת טווח.

שבת שלום!

ועידת שוק ההון שנערכה השבוע הציגה תמונה מורכבת של הכלכלה הישראלית. מצד אחד, המשק ממשיך להפגין חוסן גם אחרי תקופה ביטחונית חריגה. ההייטק שומר על מעמדו, ההשקעות האיכותיות בישראל נמשכות והצמיחה עדיין חיובית.

מתחת לתמונת החוסן מסתתרים שני אתגרים מרכזיים: שוק העבודה והתקציב.

לפי הנתונים שהציג הכלכלן הראשי באוצר, שיעור ההשתתפות בשוק העבודה ירד מ-63.9% ל-61.6%, פער שמשקף כ-160 אלף עובדים. כאשר פחות אנשים משתתפים בכוח העבודה, קשה יותר להגדיל תוצר לנפש ולשמור על צמיחה שמובלת על ידי המגזר העסקי.

במקביל, מדברי מנהל רשות המסים בוועידה עלה כי הגירעון ב-2026 נמוך מהתחזיות הראשוניות, אך 2027 עלולה להיות מורכבת יותר. ככל שהלחץ התקציבי יימשך, הדיון על הרחבת בסיס המס, מיסוי נכסים, מסי ירושה ושילוב אוכלוסיות נוספות בשוק העבודה צפוי להפוך מרכזי יותר.

החוסן שהפגין המשק הישראלי בשנים האחרונות היה יוצא דופן, אבל הוא אינו מובטח קדימה. כדי לשמור עליו, ישראל תצטרך להרחיב את מעגל העבודה, לעמוד במשמעת תקציבית ולבנות מערכת מס שתומכת בצמיחה ולא רק מממנת גירעון.

Subscribe now

פתיל הסבלנות של משקיעי ה-AI מתקצר

אחרי שנתיים שבהן כמעט כל הודעה על AI התקבלה בהתלהבות, סנטימנט המשקיעים מתחיל להשתנות ונדמה שזה עניין של חוסר סבלנות.

מהפכות טכנולוגיות נמדדות בדרך כלל בשנים רבות, אבל שוק ההון נוטה למדוד אותן בקצב רבעוני. המשקיעים רוצים לראות כבר עכשיו שההשקעות העצומות בדאטה סנטרים, מעבדים, זיכרונות ותשתיות תקשורת מתחילות להפוך להכנסות, רווחיות ותזרים.

לפי סקר מנהלי הקרנות של Bank of America כ-80% מהמשיבים הגדירו את תחום המוליכים למחצה העולמי כטרייד הצפוף ביותר בשוק, והתפתחות של בועת AI הפכה לסיכון המרכזי אצל 45% מהמשיבים.

השוק דורש קבלות מיידיות להשקעות שלוקח זמן להקים ולהפוך להכנסות. בטווח הארוך, ייתכן שהביקוש לכוח מחשוב עוד רחוק ממיצוי. בטווח הקצר, סבלנות המשקיעים עלולה להיות משאב נדיר שייצר גם תנודתיות וגם הזדמנויות.

Subscribe now

מאחורי כל מודל גדול עומדת תחנת כוח

השבוע קיבלנו עוד אינדיקציה למגה-טרנד שאנחנו מדברים עליו בשנתיים האחרונות: הכלכלה הדיגיטלית היא צרכנית אנרגיה עצומה.

לפי BloombergNEF, ביקוש החשמל של דאטה סנטרים בארה״ב צפוי להגיע ל-194 ג׳יגה-וואט עד 2035. המשמעות היא שהם יהוו כ-20% מסך צריכת החשמל של ארה”ב, לעומת כ-5.9% כיום. התחזית החדשה גבוהה בחדות מהתחזית הקודמת שפורסמה בדצמבר.

הכלכלה הדיגיטלית היא הרבה מעבר לתוכנה או חומרה. היא תלויה ברשתות חשמל, תחנות כוח, גז טבעי, חיבורים לרשת וזמני הקמה. גם אם הביקוש למודלים ימשיך לגדול, היכולת להפוך אותו להכנסות תהיה תלויה בשאלה בסיסית יותר: האם יש מספיק חשמל זמין, יציב וזול כדי להפעיל את המחשוב.

בעשור הקרוב, היתרון התחרותי של חברות הטכנולוגיה והענן יימדד בקיבולת שמחוברת למקורות אנרגיה זמינים וברי קיימא.

Subscribe now

סין מגייסת הון למלחמת הזיכרונות

ההנפקה של CXMT השבוע היא הרבה יותר מאירוע בורסאי. יצרנית הזיכרונות הסינית גייסה כ-8.6 מיליארד דולר בהנפקה בשנחאי, ההנפקה הגדולה ביותר באסיה השנה. בעקבות הזינוק במחירה הפכה החברה לזמן קצר לאחת החברות בעלות השווי הגבוה ביותר בסין.

החברה עדיין אינה נמצאת באותה רמה טכנולוגית של Samsung, SK hynix ו-Micron בחלק מטכנולוגיות הזיכרון המתקדמות. למעשה, עיקר ההשקעות שהוצגו במסגרת ההנפקה מתמקד בשדרוג ייצור ופיתוח DRAM, ללא תוכנית השקעה ייעודית ב-HBM בתשקיף. אבל ברור שסין משתמשת גם בשוק ההון כדי לממן עצמאות טכנולוגית.

ההנפקה מגיעה בדיוק בזמן שבו הביקוש לזיכרונות, בעיקר ל-DRAM ו-HBM, הופך לחלק קריטי משרשרת ה-AI.

אם בשבוע שעבר כתבנו על מלחמת הטוקנים, עכשיו הסיפור הוא מי יממן את שכבת התשתיות שתאפשר לכל הטוקנים האלה לרוץ, כשמתחדדת החלוקה בין האקוסיסטם המערבי לזה המזרחי.

Subscribe now

הבנק הפדרלי המתין, אבל לא בקונסנזוס

הבנק הפדרלי הותיר השבוע את הריבית ללא שינוי, בטווח של 3.50%-3.75%, בהתאם לציפיות.

אבל מאחורי ההחלטה הסתתרה מחלוקת חריגה. שלושה מחברי ועדת השוק הפתוח התנגדו להחלטה ותמכו בהעלאת ריבית של 0.25%. זהו מספר חריג של מתנגדים להחלטת ריבית והוא משקף את החשש הגובר שחלק מחברי הפד רואים באינפלציה סיכון שעדיין לא ירד מהשולחן.

בהודעת הפד הודגש כי הכלכלה האמריקאית ממשיכה לצמוח בקצב יציב, שוק העבודה נותר חזק, אך האינפלציה עדיין גבוהה מיעד ה-2%, בין היתר על רקע זעזועי היצע ועליות במחירי האנרגיה.

יו”ר הבנק, קווין וורש, חזר והדגיש כי ההחלטות ימשיכו להיות תלויות בנתונים, ללא התחייבות מוקדמת לצעד הבא. הריבית אמנם לא עלתה הפעם, אך האפשרות להעלאה נמצאת עדיין על השולחן.

לאחר ההחלטה עלה משעותית הסיכוי להעלאת ריבית בספטמבר ואחריה אחת נוספת בתחילת 2027, במידה ונתוני האינפלציה לא יצביעו על התמתנות בחודשים הקרובים.

Subscribe now

תמונה לשבת

איפה ההיפרסקיילרז בונות?

.

אתר הבית

בעידן של אי ודאות מתמשכת, האחריות שלנו היא לפעול מתוך בהירות, שיקול דעת וראייה רחבה וארוכת טווח.

שבת שלום!

בעולם הבינה המלאכותית, טוקנים הם יחידות השימוש. כל שאלה, תשובה, קוד או ניתוח שמודל AI מעבד מתורגמים לטוקנים. לכן היקף הטוקנים מאפשר להבין איפה מתרחש שימוש במודלים השונים.

OpenRouter היא פלטפורמה שמאפשרת למפתחים ולארגונים לבחור בין מודלים שונים דרך ממשק אחד. היא אינה מייצגת את כל שוק ה-AI, משום שאינה כוללת שימוש ישיר בשירותים של OpenAI, Google ו-Anthropic, אבל היא כן מספקת חלון מעניין לשכבת משתמשים שבוחרת מודלים לפי מחיר, ביצועים וגמישות בהטמעה.

בתחילת שנת 2026 הובילו המודלים האמריקאיים בבירור את היקף השימוש ב-OpenRouter. מאז חודש מאי התמונה השתנתה והשימוש במודלים הסיניים זינק.

לפי נתוני BlackRock Investment Institute המבוססים על OpenRouter, השימוש השבועי במודלים הסיניים המובילים הגיע ביולי לשיא של יותר מ-30 טריליון טוקנים. באותו שבוע השימוש במודלים האמריקאיים המובילים הסתכם בכ-17 טריליון טוקנים.

גם לאחר הירידה שנרשמה בשבוע האחרון, המודלים הסיניים המשיכו לעבד כמעט פי שניים טוקנים מהמודלים האמריקאיים בפלטפורמה.

הזינוק בשימוש מתחבר להצעת הערך שהציגה סין השבוע בוועידת ה-AI העולמית בשנחאי. הנשיא שי ג׳ינפינג קרא להפוך את הבינה המלאכותית ל״מוצר ציבורי עולמי״ ומכוון לקדם מודלים פתוחים, תוכניות הכשרה ותמיכה במדינות מתפתחות.

מאחורי המסר הערכי נמצאת אסטרטגיה כלכלית ברורה. סין מבקשת להרחיב את השימוש במודלים שלה ולבנות סביבם אקוסיסטם של חומרה, ענן ותקנים.

התחרות בין המעצמות מתרחבת למאבק על היקף השימוש. ככל שמחיר השימוש במודלים יורד, הביקוש ל-AI מתרחב. המשמעות היא יותר שימוש במודלים, ומכאן גם צורך גובר בתשתית דיגיטלית של כוח מחשוב, מעבדים, זיכרונות ותשתיות תקשורת.

Subscribe now

מאגר החירום של ארה״ב בשפל של 43 שנה

מלאי הנפט במאגר החירום האסטרטגי של ארה״ב ירד לכ-311 מיליון חביות, הרמה הנמוכה ביותר מאז 1983.

בחודש מרץ התחייב הממשל לשחרר 172 מיליון חביות מהמאגר כדי לרכך את הלם האספקה שנוצר בעקבות המשבר במפרץ הפרסי. לפי הדיווחים, כ-77% מהכמות הזו כבר שוחררה והמלאי ירד לרמה שלא נראתה מאז תחילת שנות השמונים.

מאגר החירום נועד לשמש רשת ביטחון בתקופות שבהן אספקת הנפט נפגעת. השימוש בו מאפשר להגדיל את ההיצע במהירות, למתן את העלייה במחירים ולהעניק למשק זמן להסתגל למחסור.

אלא שהיכולת הזו אינה בלתי מוגבלת. בהשוואה לשיא של יותר מ-700 מיליון חביות שנרשם בסוף העשור הראשון של שנות האלפיים, מאגר החירום האמריקאי קטן ביותר ממחצית.

השימוש במאגר מסייע לארה״ב להתמודד עם משבר האנרגיה הנוכחי, אבל גם מצמצם את מרחב התמרון שלה במקרה של התרחבות העימות או משבר אספקה נוסף.

ככל שהעימות נמשך, שאלת הביטחון האנרגטי של ארה״ב תהפוך לשיקול ממשי בקבלת ההחלטות.

Subscribe now

מלחמת הסחר חוזרת במסלול חדש

מלחמת הסחר של ממשל טראמפ חוזרת, אך הפעם היא נבנית באמצעות מסלולים משפטיים ממוקדים יותר.

הממשל הודיע השבוע על מכס נוסף של 50% על מוצרים מסוימים מקנדה, בהיקף של כ-20 מיליארד דולר. המכס, שייכנס לתוקף ב-19 באוגוסט, מתבסס על סעיף 338 בחוק המכסים מ-1930, כלי שכמעט לא נעשה בו שימוש במשך קרוב למאה שנה. הסעיף מאפשר לנשיא להטיל מכסים על מדינות שלטענת הממשל מפלות מוצרים אמריקאיים.

במקביל, ב-22 ביולי נכנס לתוקף מכס של 25% על מוצרים מסוימים מברזיל. המכס מבוסס על סעיף 301 בחוק הסחר האמריקאי, לאחר חקירה שעסקה בפרקטיקות סחר דיגיטלי, תשלומים אלקטרוניים, קניין רוחני, אתנול וסוגיות סביבתיות.

לאחר שחלק מהניסיונות להשתמש בסמכויות חירום להטלת מכסים גורפים נתקלו בחסמים משפטיים, הממשל עובר למסלולים ותיקים וממוקדים יותר שמאפשרים לפעול נגד מדינות וענפים מסוימים.

זהו תהליך איטי יותר, אך גם כזה שעשוי להיות עמיד יותר מבחינה משפטית.

מבחינת החברות, התוצאה דומה: עלויות גבוהות יותר, צורך להתאים מחדש שרשראות אספקה וחוסר ודאות בנוגע למדינה או לענף הבאים בתור.

לצרכן האמריקאי, חלק מהמהלכים עשויים להגיע בהמשך בדמות התייקרויות, אם החברות יבחרו לגלגל את העלויות במקום לספוג אותן.

מלחמת הסחר נבנית מחדש בהדרגה, מדינה אחר מדינה וענף אחר ענף.

Subscribe now

אירופה בין אינפלציה למיתון

הבנק המרכזי האירופי השאיר את ריבית הפיקדונות ללא שינוי ברמה של 2.25% לאחר שהעלה אותה ביוני לראשונה זה כמעט שלוש שנים.

האינפלציה בגוש האירו ירדה ביוני מ-3.2% ל-2.8% אך נותרה מעל יעד ה-2% של הבנק המרכזי. במקביל מחירי האנרגיה הגבוהים ממשיכים להעלות את החשש מהתחדשות לחצי המחירים.

ההפוגה בהעלאות ריבית אינה מצביעה על סיום המאבק באינפלציה אלא על הקושי לבחור בין שני סיכונים. העלאה נוספת עלולה להכביד על כלכלה שכמעט אינה צומחת, בעוד המתנה ממושכת עלולה לאפשר להתייקרות האנרגיה לחלחל לשכר ולמחירי השירותים.

גם שוק האשראי מתחיל לשקף את ההאטה. הבנקים בגוש האירו הקשיחו את תנאי האשראי ברבעון השני וצופים הקשחה נוספת ברבעון השלישי.

אירופה נמצאת בין אינפלציה, שמקורה בעיקר באנרגיה, לבין כלכלה שמתקשה לצמוח. השאלה המרכזית היא כיצד יתמרן הבנק המרכזי בין שתי מגמות אלה, כאשר הריבית היא כמעט הכלי היחיד שבכיסו.

Subscribe now

שרשרת האספקה הופכת לתנאי לחוזי ביטחון

חומרים כמו גליום, גרמניום ומתכות נדירות ממלאים תפקיד מרכזי בייצור מעבדים, מערכות תקשורת, ציוד ביטחוני, מערכות אנרגיה ורכב חשמלי. הריכוז הגבוה של הזיקוק והעיבוד בסין הופך אותם לצוואר בקבוק אסטרטגי.

סוכנות האנרגיה הבינלאומית מעריכה כי יישום מלא של מגבלות היצוא הסיניות על מתכות נדירות עלול להעמיד בסיכון פעילות ייצור תעשייתית בהיקף של כ-6.5 טריליון דולר בשנה מחוץ לסין. המגבלות המורחבות מושעות כעת עד נובמבר 2026, אך הסיכון לא נעלם.

הנשיא טראמפ חתם השבוע על צו שמקשיח את התנאים לרכישת חומרים שמקורם במדינות אסורות ובהן סין. החל מינואר 2027, קבלנים ביטחוניים שיבקשו פטור יידרשו לזהות את מקור החומרים, להוכיח שמיצו את החיפוש אחר חלופה ולהציג מסלול להפחתת התלות בשרשרת האספקה.

במקביל, משרד ההגנה יידרש לקבוע כללים שיחייבו קבלנים למפות את שרשרת האספקה עד למקור חומרי הגלם ולבדוק ספקים וקבלני משנה בכל הדרגים. חברות שלא יעמדו בדרישות עלולות להתמודד עם השעיה או ביטול של הזמנות וחוזים.

השינוי הוא מהותי. מקורם של חומרי הגלם כבר אינו רק שיקול של עלות וזמינות. שרשרת האספקה הופכת מעניין תפעולי לנכס אסטרטגי ולחלק ממדיניות הביטחון הלאומי האמריקאי.

Subscribe now

תמונה לשבת

החברות הפרטיות בארה”ב על פי גובה הכנסות.

אתר הבית

בעידן של אי ודאות מתמשכת, האחריות שלנו היא לפעול מתוך בהירות, שיקול דעת וראייה רחבה וארוכת טווח.

שבת שלום!

מדד המחירים לצרכן בארה״ב סיפק השבוע הפתעה חיובית.

האינפלציה השנתית ירדה ביוני ל-3.5% (לעומת 4.2% בחודש הקודם). המדד החודשי רשם ירידה של 0.4% (הירידה החדה ביותר מאז אפריל 2020) ואינפלציית הליבה התמתנה ל-2.6%.

הסיבה העיקרית לכך היא שמחירי הבנזין נפלו ב-9.7%, בעקבות הפסקת האש הזמנית בין ארה״ב לאיראן.

מאז, העימות התחדש ומחירי הנפט שוב מטפסים.

כלומר, המדד הנוכחי תיאר את ההקלה של יוני, אך מדד יולי עשוי להראות אחרת לגמרי.

Subscribe now

קצב האינפלציה בישראל בירידה

מדד המחירים לצרכן בישראל נותר ללא שינוי בחודש יוני.

הנתון היה גבוה מעט מהתחזיות, אך קצב האינפלציה השנתי המשיך לרדת, מ-1.9% בחודש מאי ל-1.6% ביוני.

מדד המחירים ללא דיור עלה בשנה האחרונה ב-0.9% בלבד. נתון שממחיש עד כמה סעיף הדיור היה חלק משמעותי באינפלציה בשנה האחרונה.

האינפלציה בישראל מתקרבת לקצה התחתון של היעד הממשלתי ותומכת בתוואי של הפחתות הדרגתיות בריבית.

Subscribe now

הצמיחה בסין נחלשת

כלכלת סין צמחה ברבעון השני ב־4.3% (מתחת לצפי של 4.5% ובהשוואה ל-5% ברבעון הקודם).

זהו קצב הצמיחה החלש ביותר של המעצמה מאז סוף 2022.

הנתונים ממשיכים להראות שהכלכלה הסינית נעה בשני כיוונים מנוגדים.

מצד אחד, הייצור התעשייתי חזק שגדל ביוני ב-5.3%. סין ממשיכה להשקיע בכושר ייצור, בטכנולוגיה מתקדמת וביצוא, במיוחד סביב שרשרת הערך של ה-AI.

מצד שני, הצרכן מפוחד והנדל”ן ממשיך להתרסק. המכירות הקמעונאיות גדלו ב-1% בלבד, ההשקעות בנכסים קבועים ירדו ב-5.7% וההשקעות בנדל״ן צנחו ב-18%.

סין עדיין יודעת לייצר בקצב גבוה, אך מתקשה לייצר ביקוש פנימי שיספוג את התוצרת. הפער הזה מגביר את התלות ביצוא ועלול להחריף את המתיחות המסחרית עם ארה״ב ואירופה.

Subscribe now

סקטור הפיננסים במרכז עונת הדוחות בארה”ב

דוחות הבנקים הגדולים בארה״ב מצביעים על כך שחברות ומשקיעים חזרו לקחת סיכון.

הכנסות המסחר של חמשת הבנקים המובילים הגיעו לשיא של כ-54 מיליארד דולר, עלייה של 30% בתוך שנה. ההכנסות ממסחר במניות זינקו ב-61%, על רקע התנודתיות בשווקים והעניין הגובר בחברות טכנולוגיה ו-AI.

גם הפעילות העסקית התעוררה. העמלות מבנקאות השקעות בששת הבנקים הגדולים עלו בממוצע בכ-45%. הנפקות בארה״ב גייסו ברבעון כ-105 מיליארד דולר והיקף המיזוגים והרכישות בעולם עבר 3 טריליון דולר מתחילת השנה, עלייה של יותר מ-40% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

הקמת דאטה סנטרים, רכישת תשתיות מחשוב והמרוץ להתרחבות מחייבים חברות לגייס הון, להנפיק מניות, להגדיל חוב ולבצע רכישות. הבנקים מלווים כל אחד מהשלבים האלה.

גם הצרכן האמריקאי ממשיך לתמוך בפעילות. יתרות כרטיסי האשראי וההלוואות גדלו, היקף ההוצאות נותר יציב ואיכות האשראי בבנקים הגדולים נותרה יציבה יחסית.

לאחר תקופה של פעילות מאופקת, המערכת הפיננסית האמריקאית עברה מהמתנה לפעולה. חברות חזרו לבצע עסקאות, משקיעים הגדילו סיכון ושוק ההון שוב מממן את הצמיחה.

Subscribe now

מימון החשמל של הכלכלה הדיגיטלית

כבר כתבנו כאן שהמרוץ אחר כוח מחשוב הפך את החשמל לאחד מצווארי הבקבוק המרכזיים של פיתוח הכלכלה הדיגיטלית. כעת מתחיל להתברר מי יממן את התשתיות הדרושות להרחבת כושר ייצור החשמל.

Williams, אחת מחברות תשתיות הגז והאנרגיה הגדולות בארה״ב, הודיעה כי קבוצה בהובלת זרוע האשראי והביטוח של Blackstone, ובהשתתפות Apollo והון ביטוחי המנוהל בידי KKR, תשקיע 5.34 מיליארד דולר בחמישה פרויקטים לייצור חשמל.

הפרויקטים יספקו חשמל ישירות לדאטה סנטרים, מבלי לעבור דרך רשת החשמל האזורית והם חלק מצבר פרויקטים של יותר מ-6 ג׳יגה-ואט ש-Williams מפתחת. קבוצת המשקיעים תקבל 49% מהפרויקטים, בעוד Williams תמשיך לשלוט בהם ולהפעילם.

חברות ביטוח וגופי אשראי פרטי מחפשים נכסים ארוכי טווח המייצרים תזרים יציב. תחנות כוח המחוברות לדאטה סנטרים מספקות בדיוק את השילוב הזה: חוזים ממושכים, לקוחות גדולים וביקוש מתמשך לחשמל.

Subscribe now

תמונה לשבת

ייצור האנרגיה בארה”ב ב-75 השנים האחרונות

אתר הבית

בעידן של אי ודאות מתמשכת, האחריות שלנו היא לפעול מתוך בהירות, שיקול דעת וראייה רחבה וארוכת טווח.

שבת שלום!

בשבוע שבו ארצות הברית מציינת 250 שנה להיווסדה, קליפורניה אישרה תקציב מאוזן בהיקף של כ-352 מיליארד דולר.

לכאורה, חדשות מעודדות. אבל הסיפור הוא עמוק יותר.

האיזון הושג בעיקר בזכות הכנסות גבוהות מהצפוי ממסים על רווחי הון, שינויי מיסוי, הארכת מגבלות על הטבות מס לחברות ושימוש בכלים שנועדו לצמצם את הפער בין ההוצאות להכנסות. במקביל, המדינה מבקשת להגדיל את קרן החירום מתוך הבנה שהאתגרים המבניים עדיין קיימים.

ככל שחלק גדול יותר מהכנסות המדינה מגיע ממיסוי על רווחי הון, כך התקציב הופך למחזורי יותר. בשנות גאות ההכנסות מזנקות, אך בתקופות של ירידות בשווקים הן עלולות להתכווץ במהירות. גם מדינה חזקה כמו קליפורניה מגלה עד כמה התקציב הציבורי הופך תלוי בביצועי שוק ההון.

Subscribe now

שוק העבודה בארה”ב

דוח התעסוקה האחרון בארה”ב הציג תמונה מבלבלת. בחודש יוני נוספו למשק האמריקאי 57 אלף משרות בלבד, נמוך מהציפיות, אך שיעור האבטלה דווקא ירד ל-4.2%. הסיבה המרכזית לכך היתה ירידה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה ל-61.5%.

כלומר, זהו שוק עם פחות גיוסים, פחות תנועה של עובדים בין מקומות עבודה ופחות תחלופה.

אבל ייתכן שמתחת להאטה המחזורית מתחיל להופיע גם שינוי מבני. מחקר של Ramp ו-Revelio Labs, שבחן יותר מ-21 אלף חברות בארה”ב, מצא שחברות שאימצו AI באופן אינטנסיבי הגדילו את מצבת העובדים בכ-10% בשנתיים שלאחר האימוץ. גם מספר העובדים בתחילת הקריירה עלה באותן חברות.

לכן הפוקוס עובר מהשאלה האם ה-AI מייתר עובדים, לשאלה אילו חברות מצליחות להפוך AI למנוע צמיחה. שוק העבודה כבר לא מספר רק סיפור של ריבית ומיתון, אלא גם את סיפור השינוי המבני בהרכב התעסוקה.

Subscribe now

שתיקת הפד

הופעתו של יו”ר הפד החדש, קווין וורש, בכנס הבנקים המרכזיים בפורטוגל סימנה שינוי חד בתקשורת של הבנק הפדרלי.

וורש חזר על מחויבות ליעד אינפלציה של 2%, אמר שהמחירים עדיין גבוהים מדי, אך סירב לתת הכוונה לגבי החלטת הריבית הקרובה. זוהי שתיקה שהיא חלק מתפיסת עולם: פחות Forward Guidance, יותר תגובה לנתונים.

במקביל, וורש הודיע שהקים חמש קבוצות עבודה לבחינה מחודשת של עבודת הפד, כולל שימוש במקורות מידע פרטיים למדידת אינפלציה ושיפור התקשורת של הבנק המרכזי.

לראשונה, הבנק הפדרלי מתייחס ל-AI לא רק כחדשנות טכנולוגית, אלא גם כמשתנה מקרו כלכלי שעשוי להשפיע בעתיד על פריון העבודה, קצב הצמיחה ואפילו על מסלול האינפלציה והריבית.

Subscribe now

NVIDIA ו-Palantir מסמנות את השלב הבא של מהפכת ה-AI

במשך השנתיים האחרונות התחרות בעולם ה-AI התמקדה בבניית מודלים חכמים. כעת מתחיל שלב חדש.

השבוע הכריזו NVIDIA ו-Palantir על שיתוף פעולה שנועד לאפשר לממשלת ארה”ב ולארגונים רגישים להפעיל מערכות AI מתקדמות מבלי לוותר על השליטה בנתונים, במודלים ובתשתיות. זהו אחד הביטויים המובהקים ביותר למעבר לעולם של Sovereign AI.

אם הגל הראשון במהפכת ה-AI התמקד במודלים והגל השני בתשתיות מחשוב, הגל השלישי מתמקד בשליטה.

זו הסיבה שיותר ארגונים מבקשים להביא את ה-AI אל הנתונים שלהם, במקום להעביר את הנתונים אל ספקי ה-AI.

משמעות הדבר היא שארגונים שיבחרו להפעיל AI בסביבה שבשליטתם יידרשו להשקיע יותר במעבדים, בזיכרונות, ברשתות תקשורת, באחסון, באבטחת מידע ובפלטפורמות לניהול מודלים.

בסופו של דבר, היתרון התחרותי כבר לא ייקבע רק לפי איכות המודל, אלא גם לפי היכולת להפעיל אותו מבלי לוותר על השליטה בנתונים, בידע ובקניין הרוחני של הארגון.

Subscribe now

מנוע הביקוש הבא למעבדים ולזיכרונות?

בשבועות האחרונים הצטברו כמה סימנים לכך שתעשיית הרובוטים דמויי האדם מתחילה לעבור מהוכחת היתכנות לשלב הפריסה.

אחת הדוגמאות הבולטות היא BMW, שהודיעה בסוף יוני על הרחבת פרויקט הרובוטים דמויי האדם במפעל שלה בספרטנבורג, עם מעבר לעבודה על Figure 03, לאחר פיילוט מוצלח עם Figure 02. לפי Figure AI, הרובוט הקודם צבר יותר מ־1,250 שעות עבודה, העמיס מעל 90 אלף חלקים ולקח חלק בייצור של יותר מ־30 אלף רכבי BMW X3.

במקביל, NVIDIA מקדמת את Isaac GR00T, פלטפורמת פיתוח פתוחה לרובוטים דמויי אדם, המבוססת על Jetson Thor, גוף של Unitree וידיים רובוטיות של Sharpa.

מתחיל להיווצר אקו סיסטם שבו כל חברה מתמחה בשכבה אחרת של שרשרת הערך: מעבדים, זיכרונות, תוכנה, חיישנים, מערכות הנעה ורכיבים מכניים.

מבחינת תעשיית המעבדים והזיכרונות, זו עשויה להיות שכבת ביקוש חדשה. כל רובוט דמוי אדם צריך לעבד בזמן אמת מידע ממצלמות וחיישנים, להבין את סביבתו, לתכנן תנועה ולהפעיל מודלי AI מקומיים. בנוסף, המודלים עצמם דורשים אימון ושיפור בדאטה סנטרים.

אם מהפכת ה־AI התחילה בדאטה סנטרים, ייתכן שהשלב הבא שלה יתרחש בעולם הפיזי. במקרה כזה, כל רובוט חדש יהיה צרכן נוסף של כוח עיבוד, זיכרון ותשתיות AI.

סרטון ששווה צפייה

Subscribe now

תמונה לשבת

שלושים החברות הריווחיות בעולם בשנה האחרונה.

אתר הבית

בעידן של אי ודאות מתמשכת, האחריות שלנו היא לפעול מתוך בהירות, שיקול דעת וראייה רחבה וארוכת טווח.

שבת שלום!

עם סיומו של הרבעון השני, תחל בשבועות הקרובים עונת הדוחות בארה”ב. זו תהיה הזדמנות חשובה להבין כיצד מתקדמת מהפכת ה-AI לאורך כל שרשרת הערך.

בשנה האחרונה השוק תימחר כמעט כל חוליה בשרשרת הערך של ה-AI כמנצחת. עונת הדוחות הקרובה תאפשר להבחין בין חברות שנהנות מביקוש אמיתי לבין כאלה שנהנו בעיקר מהתלהבות המשקיעים.

הנה ארבע שאלות שכדאי להקשיב להן בשיחות עם הנהלות החברות:

היכולת לספק: האם שרשרת האספקה מסוגלת לעמוד בסך הביקושים המצטבר, החל מ-HBM ו-Substrates, דרך יכולת ייצור, קירור, חשמל וארונות שרתים.

הפער בשולי הרווח ומלכודת התזרים: חברות עם רווחיות גבוהה יכולות להמשיך להשקיע. חברות שצומחות מהר אך פועלות עם שולי רווח נמוכים עלולות לגלות שהשוק מתמחר אותן כאילו הן חלק מהמהפכה, אבל התזרים שלהן עדיין לא מאפשר להן לממן אותה.

ממעבדים גדולים למערכות שלמות: ההזדמנות כבר אינה רק במעבד הבודד, אלא במערכות מלאות, פלטפורמות, פתרונות קירור, אינטגרציה ושליטה בכל הדאטה סנטר.

משוק המניות לשוק החוב: מימון ה-CAPEX הופך לנקודה מרכזית. ככל שההשקעות גדלות, שאלת החוב, הריבית והיכולת לממן את שרשרת האספקה הופכת לקריטית.

עונת הדוחות הקרובה תהיה חשובה במיוחד משום שהיא עשויה לסמן האם מהפכת ה-AI ממשיכה להאיץ, או שהיא נכנסת לשלב חדש, שבו המשקיעים מצפים לראות לא רק חזון, אלא גם החזר כלכלי על ההשקעות.

Subscribe now

מלחמת המחירים ב-AI יוצרת פרדוקס חדש

בשבועות האחרונים כתבנו כאן שמלחמת המחירים בעולם ה-AI צפויה להיות אחת ההתפתחויות החשובות של השנים הקרובות.

ככל שיותר מודלים מתקדמים מגיעים לשוק והתחרות בין OpenAI, Google, Anthropic, xAI, DeepSeek, Z.ai ומודלים פתוחים נוספים מתעצמת, מחיר האינטליגנציה צפוי להמשיך לרדת.

כבר עכשיו אפשר לראות כיצד ארגונים מתחילים לבצע אופטימיזציה לצריכת הבינה המלאכותית שלהם.

לפי Reuters, חברות כמו Uber כבר ניצלו את תקציב ה-AI השנתי שלהן חודשים לפני המתוכנן. במקביל, Microsoft, Palo Alto Networks ו-Coinbase מדווחות שהלקוחות כבר אינם משתמשים תמיד במודל המתקדם ביותר, אלא בוחרים את המודל המתאים ביותר לכל משימה. גם בפלטפורמת OpenRouter כ-65% מהטוקנים כבר מעובדים באמצעות מודלים פתוחים.

המשמעות רחבה הרבה יותר מירידת מחירים. ככל שהמודלים הופכים דומים יותר ביכולותיהם, היתרון התחרותי עובר מהמודל עצמו אל היכולת לשלב אותו בצורה מאובטחת בתהליכים עסקיים, לנהל את הדאטה ולשמור על הקניין הרוחני.

השאלה כבר אינה מי בנה את המודל הטוב ביותר, אלא האם הלקוחות מתחילים להתייחס למודלי AI כמו לכל רכיב תשתיתי אחר, כזה שבוחרים לפי ביצועים, מחיר ואמינות, ולא לפי המותג שעליו הוא חתום.

Subscribe now

האם OpenAI מוכנה להיות חברה ציבורית?

הדיווחים הסותרים סביב לוח הזמנים של הנפקת OpenAI, תחילה ציפייה להנפקה בתוך שנה ולאחר מכן אפשרות להמתנה ל-2027, מעלים את השאלה האם השוק מתחיל לבחון את חברות ה-AI לא רק לפי עוצמת המודל, אלא לפי היכולת להרוויח ממנו.

בזמן שמאות מיליארדי דולרים מושקעים בדאטה סנטרים ובתשתיות מחשוב, התחרות ממשיכה ללחוץ את מחירי הטוקנים כלפי מטה.

המשמעות היא שחברות AI נדרשות להשקיע יותר, דווקא בזמן שמחיר יחידת השירות שהן מוכרות ממשיך לרדת.

כחברה ציבורית, OpenAI עלולה להיבחן מדי רבעון על שאלה אחת: האם ניתן לבנות עסק רווחי בעולם שבו מחיר האינטליגנציה ממשיך לרדת.

במובן הזה, שאלת ההנפקה של OpenAI אינה רק סיפור של חברה אחת. היא עשויה להיות המבחן הראשון של שוק ההון לשאלה האם מודלי AI הם עסק בעל יתרון תחרותי ארוך טווח, או תשתית שהולכת והופכת לתחרותית יותר.

Subscribe now

עידן ה-Solopreneur

לירידת מחירי האינטליגנציה יש צד נוסף. במשך עשרות שנים, בניית חברה גדולה דרשה שילוב של הון משמעותי, עשרות או מאות עובדים ושנים ארוכות של פיתוח. ככל שהחברה גדלה, כך גדלו גם המורכבות הארגונית והעלויות.

המונח Solopreneur אינו מתאר פרילנסר או עצמאי, אלא יזם שבונה חברה בעלת השפעה כלכלית משמעותית, תוך הסתמכות על צוות מצומצם מאוד ולעיתים כמעט לבדו, בזכות AI, אוטומציה ותשתיות דיגיטליות.

לפי ניתוח של Stripe Economics, על בסיס הנתונים שלה, מספר ה-Solopreneurs שהגיעו להכנסות שנתיות של יותר ממיליון דולר ב-2025 היה יותר מכפול לעומת 2023 ובקטגוריות של הכנסות שנתיות של 5 ו-10 מיליון דולר, מספרם כמעט שולש.

אם זו אכן תחילתה של מגמה ארוכת טווח, היא עשויה לשנות את הדרך שבה ייווצר עושר, את הדרך שבה מעריכים חברות קטנות וצומחות, את שוק העבודה ואת האופן שבו משפחות ימנפו את ההון שלהן.

כאשר כלי פיתוח, שיווק, מכירות, שירות לקוחות, תוכן, ניתוח נתונים ואוטומציה הופכים לזמינים יותר, אדם אחד או צוות קטן יכולים להפעיל מנופים שבעבר דרשו ארגון שלם.

השאלה הגדולה כבר אינה רק האם AI יחליף עובדים, אלא כמה ערך אדם אחד יוכל לייצר כאשר סביבו פועלת שכבה שלמה של אינטליגנציה, אוטומציה ותשתיות דיגיטליות.

Subscribe now

האם שוב מוקדם להספיד את הדולר?

בחודשים האחרונים רבים דיברו על היחלשות הדולר ועל מעבר הדרגתי למערכת מוניטרית רב-קוטבית. השבוע השווקים הזכירו לנו שמגמות ארוכות טווח אינן מתקדמות בקו ישר.

הדולר התחזק בשבועות האחרונים בעקבות תמחור מחדש של ריבית גבוהה יותר בארה”ב, בעוד שמחיר הזהב נחלש. לכאורה זו סתירה, הרי המתיחות הגיאופוליטית לא נעלמה. בפועל, המשקיעים חזרו להתמקד בגורמים שמניעים את השווקים בטווח הקצר: ריבית, תשואות אג”ח והדולר.

דוח Global Public Investor 2026 של OMFIF מציג תמונה עמוקה יותר. לפי הסקר, שבו השתתפו בנקים מרכזיים, קרנות ריבוניות וקרנות פנסיה ציבוריות המנהלות יחד כ-10 טריליון דולר, לראשונה יותר בנקים מרכזיים מתכננים לצמצם את משקל הדולר בעשור הקרוב מאשר להגדיל אותו.

במקביל, 79% מהבנקים המרכזיים רואים את המערכת המוניטרית העולמית נעה לכיוון רב-קוטבי וכ-30% מהם מתכננים להגדיל חשיפה לזהב בטווח הקצר.

אין כאן סתירה. השווקים מתמחרים את החודשים הקרובים, בעוד שבנקים מרכזיים מקבלים החלטות שנועדו לעשור הקרוב.

מוקדם להספיד את הדולר. הוא עדיין הנכס המרכזי של המערכת הפיננסית העולמית. אבל יותר ויותר מוסדות ציבוריים כבר אינם שואלים רק כמה דולרים להחזיק, אלא כיצד לצמצם בהדרגה את התלות בהם.

Subscribe now

תמונה לשבת

המדינות המובילות בפיתוח כורים גרעיניים מודולריים קטנים (SMR)

אתר הבית

בעידן של אי ודאות מתמשכת, האחריות שלנו היא לפעול מתוך בהירות, שיקול דעת וראייה רחבה וארוכת טווח.

שבת שלום!

במשך שלושה עשורים סין בנתה את מעמדה באמצעות שילוב של קנה מידה, עלויות נמוכות ותחרות מחירים אגרסיבית. היא ניצחה באמצעות היכולת להגדיל היצע, להוריד מחירים ולשחוק את הרווחיות של מתחרים כמעט בכל תעשייה שאליה נכנסה.

כעת עולה השאלה האם AI הוא התעשייה הבאה ברשימה.

הסיפור כבר אינו רק DeepSeek. בשבועות האחרונים התרחבה התחרות הסינית גם מעבר למודלי שפה. לצד DeepSeek ו-Qwen, מודלים כמו Kling בתחום הווידאו מתחילים למשוך תשומת לב גלובלית.

במקביל, יותר ויותר ארגונים בוחנים מודלים פתוחים כחלופה למודלים סגורים ויקרים, מה שמגדיל את התחרות ומרחיב את היצע האינטליגנציה הזמין בשוק.

האם סין תצליח לעשות לבינה המלאכותית את מה שכבר עשתה לתעשיית הפלדה, לסוללות ולרכבים החשמליים, כלומר להגדיל את ההיצע, להפעיל לחץ על המחירים ולהפוך מוצר שהיה נדיר ויקר לנגיש וזול הרבה יותר?

אם זה אכן הכיוון, ייתכן שהאתגר הגדול של OpenAI, Anthropic ושאר מובילות השוק לא יהיה מודל מתחרה אחד, אלא גל שלם של מודלים פתוחים וזולים שיקשו לשמור על כוח תמחור גבוה לאורך זמן.

Subscribe now

מלחמת הטוקנים

לצד העלייה בהתעניינות במודלי AI הפתוחים הסיניים, בשבועות האחרונים הצטברו מספר סימנים לכך שהמודל העסקי של תעשיית ה-AI עשוי להשתנות.

הדיון סביב הגישה למודלים מתקדמים של Anthropic והשלכות הרגולציה על תעשיית ה-AI הזכירו לארגונים את הסיכון שבתלות בספק יחיד.

במקביל, מיקרוסופט בוחנת שילוב מודלים נוספים לצד OpenAI, בעוד AWS ו-Google ממשיכות להרחיב את מגוון המודלים הזמינים בפלטפורמות שלהן.

אבל עודף ההיצע הוא רק חלק מהסיפור.

מיקרוסופט, אמזון וגוגל מחזיקות בחלק ניכר מהדאטה סנטרים, בתשתיות הענן, בשבבים, בערוצי ההפצה ובקשר הישיר עם הלקוחות. במילים אחרות, הן מחזיקות כמעט את כל שרשרת הערך.

לכן האינטרס שלהן אינו בהכרח לקדם מודל אחד מסוים, אלא להגדיל את צריכת הבינה המלאכותית דרך הפלטפורמות שלהן, בין אם מדובר ב-OpenAI, Anthropic, DeepSeek או כל מודל אחר.

התוצאה עשויה להיות דומה למה שראינו בעבר בתחומי האחסון, רוחב הפס וכוח המחשוב. ככל שמספר המודלים גדל, ככל שהמעבר בין מודלים הופך פשוט יותר וככל שההייפרסקיילרים מרחיבים את היצע האפשרויות ללקוחות, כך גדל הלחץ על מחירי השימוש במודלים עצמם.

במילים אחרות, מחיר הטוקן עשוי לרדת מהר יותר מכפי שחלק גדול מתעשיית ה-AI מניח כיום.

אם זה אכן הכיוון, ייתכן שהמרוויחות הגדולות ביותר לא יהיו החברות שמפתחות את המודל הבא, אלא החברות שמחזיקות את התשתית, ההפצה והקשר עם הלקוח.

בעולם שבו הבינה המלאכותית הופכת נגישה וזולה יותר, הערך עשוי לעבור בהדרגה מהמודל עצמו אל הפלטפורמה שעליה הוא רץ.

Subscribe now

צוואר הבקבוק החדש ל-AI: אמון הציבור

במשך השנתיים האחרונות השיח סביב הבינה המלאכותית התמקד במודלים, במעבדים ובכוח מחשוב. אבל השבוע הצטברו סימנים נוספים לכך שהמשאב הנדיר ביותר עשוי להיות דווקא אמון הציבור.

לפי Data Center Watch, לפחות 75 פרויקטי דאטה סנטרים בארה”ב, בהיקף מצטבר של כ-130 מיליארד דולר, עוכבו או נחסמו ברבעון הראשון של 2026 בלבד.

במקביל, התנגדות לדאטה סנטרים כבר משפיעה על מערכות בחירות מקומיות. במיזורי, תושבים החליפו מחצית מחברי מועצת העיר לאחר אישור פרויקט בהיקף של 6 מיליארד דולר.

באיווה מתנהל מאבק סביב פרויקט של Google על רקע חששות לשימוש ניכר במקורות המים ובאריזונה קוראים מנהיגים מקומיים לחברות הטכנולוגיה לבנות מחדש אמון מול הקהילות.

המכנה המשותף ברור. ככל שהביקוש ל-AI גדל, כך גדל גם הצורך בחשמל, מים, קרקע ותשתיות. הקהילות המקומיות תוהות מי נהנה מהפרויקטים הללו, מי נושא בעלויות ומה הן מקבלות בתמורה.

במשך שנים ההנחה הייתה שאם יש הון, טכנולוגיה וביקוש, ניתן פשוט לבנות עוד קיבולת. 2026 מתחילה להראות מציאות אחרת.

לא מספיק לפתח מודל טוב יותר או לגייס עוד מיליארדים. צריך גם לקבל אישור מהקהילה המקומית להקים את התשתית שעליה ה-AI ירוץ.

Subscribe now

אירופה מגיבה ל-China Shock 2.0

בשבוע שעבר כתבנו שאירופה מתחילה להעדיף יתירות על פני יעילות. השבוע הגוש עבר לשלב הבא, של הגנה אקטיבית על התעשייה המקומית.

הצעדים הנבחנים כוללים הרחבת מכסים על יבוא מסין, שימוש גובר בכלים של אנטי-סבסוד, הגנה על תעשיות אסטרטגיות ובמקביל שיתוף פעולה של מדינות ה-G7 סביב מינרלים קריטיים.

במשך שנים אירופה נהנתה ממוצרים סיניים זולים ומשרשראות אספקה יעילות. כעת היא מתחילה לקחת בחשבון גם ביטחון אספקה, עצמאות תעשייתית ועמידות גיאופוליטית.

המשמעות היא שינוי עמוק במדיניות הכלכלית האירופית ובנייה מחדש של יכולת ייצור, תוך הפחתת תלויות בייבוא.

במילים אחרות, המדיניות האירופית הופכת מגוננת יותר, יקרה יותר ופחות תמימה ביחס לסין.

Subscribe now

שינוי בשווקים המתעוררים

אחד הגרפים המעניינים שראינו השבוע הגיע מעולם השווקים המתעוררים. לפי נתוני PIMCO, האינפלציה בשווקים המתעוררים, ללא סין, ירדה מתחת לזו של ארה”ב (הקו הירוק). תופעה נדירה בעשורים האחרונים.

לא צריך להפריז ולהסיק שהשווקים המתעוררים הפכו לבטוחים יותר, אבל יש כאן סדק בתפיסה הישנה, שלפיה שווקים מתעוררים תמיד מגיעים עם אינפלציה גבוהה יותר, מטבעות חלשים יותר וסיכון מאקרו חריף יותר.

במחזור הנוכחי, חלק מהבנקים המרכזיים בשווקים המתעוררים העלו ריביות מוקדם ובאופן אגרסיבי יותר מהבנק הפדרלי. לכן מתקבלת תמונה של אינפלציה נמוכה יותר, לצד ריביות ריאליות שעדיין גבוהות יחסית.

המשמעות היא שהפער בין תפיסת הסיכון הישנה לבין המציאות הכלכלית הנוכחית עשוי להתחיל להצטמצם וזו תזכורת לכך שחלק מהשווקים המתעוררים פחות מסוכנים מבעבר באופן יחסי למדינות המפותחות.

Subscribe now

תמונה לשבת

ביקושי שיא למניות סקטור הטכנולוגיה בארה”ב.

אתר הבית

בעידן של אי ודאות מתמשכת, האחריות שלנו היא לפעול מתוך בהירות, שיקול דעת וראייה רחבה וארוכת טווח.

שבת שלום!

מאז תחילת המשבר במפרץ הפרסי, מלאי הנפט העולמיים נשחקו בקצב חריג. לפי Kpler מחוץ לסין וארה”ב, רמות המלאים ירדו קרוב לתחתית הטווח הרב-שנתי. במקביל, מיצר הורמוז, שדרכו עברה כחמישית מתנועת הנפט העולמית, הפך לגורם הסיכון המרכזי עבור הכלכלה הגלובלית.

הזמן לא עבד לטובת טראמפ וכל שבוע נוסף של אי ודאות היה שוחק את המלאים, מגביר את הסיכון לזינוקים חדים במחירי האנרגיה ומשיב את האינפלציה למרכז הבמה.

לכן ייתכן שהמטרה המיידית של ההסכם אינה פתרון מלא של סוגיות הגרעין, אלא הפחתת הסיכון בשוק האנרגיה: פתיחה הדרגתית של מיצר הורמוז, החזרת זרימת הנפט למסלול סדיר וצמצום הסיכון לעלייה מחודשת בפרמיית הסיכון.

במילים אחרות, לא רק אידיאולוגיה הכריעה את לוח הזמנים, אלא גם המלאים.

Subscribe now

הריבית בארה״ב נותרה ללא שינוי, אבל המדיניות השתנתה

הבנק הפדרלי הותיר את הריבית החודש ללא שינוי, אך היו״ר החדש קווין וורש העביר מסר ניצי מהרגיל.

וורש לא נזקק להעלאת ריבית בפועל כדי להדק את התנאים הפיננסיים. הצהרתו כללה התחייבות חדה לשמירה על יציבות מחירים והודעה שמכאן והלאה הבנק ייתן פחות הכוונה על כיוון הריבית בעתיד.

המשמעות היא פחות ודאות לגבי מסלול הריבית ויותר תנודתיות בתמחור הציפיות קדימה.

במקביל, וורש הקים צוותי עבודה לבחינה מחודשת של מסגרת יעד האינפלציה ושל אופן מדידת האינפלציה במשק, כולל אפשרות למעבר מיעד קשיח של 2% לרצועת יעד גמישה יותר.

השינויים גררו תגובה מיידית בשוק האג”ח וגילום של העלאת ריבית כבר בחודש ספטמבר השנה.

Subscribe now

העלאת ריבית ביפן

הבנק המרכזי של יפן ממשיך בתהליך הדרגתי של נרמול המדיניות והשבוע העלה את הריבית ל־1%, הרמה הגבוהה ביותר זה 31 שנה. הריבית ביפן עדיין נמוכה ביחס לעולם, אבל הכיוון השתנה.

פערי הריבית הפכו בעשורים האחרונים את היין לאחד ממקורות המימון הזולים בעולם. במשך שנים משקיעים יכלו ללוות ביין בריבית כמעט אפסית, להמיר את הכסף לדולרים ולהשקיע באג״ח אמריקאיות, שווקי מניות, נדל״ן ומגוון רחב של עסקאות Carry Trade.

ככל שפערי הריבית יצטמצמו, חלק מההון היפני שזרם במשך שנים לנכסים ברחבי העולם עשוי להתחיל לחזור הביתה.

Subscribe now

הענקיות מגדילות מינוף

קבוצת ענקיות ה-AI עברה מעודף מזומן נטו של כמעט 200 מיליארד דולר לפני כמה שנים, לחוב נטו של כ-158 מיליארד דולר ברבעון השני של 2026.

חברת Nvidia היא הדוגמה הטרייה לכך, כשהשבוע גייסה 25 מיליארד דולר באג״ח, בהנפקה הראשונה שלה מאז 2021, לאחר ביקושי משקיעים של כ-85 מיליארד דולר.

בעידן שבו הביקוש ל-AI דורש מרכזי נתונים, מעבדים, חשמל, קירור, שרשרת אספקה והון לטווח ארוך היתרון התחרותי יימדד גם ביכולת לנעול מימון זול וגמיש.

Subscribe now

הגבלות רגולטוריות על המודלים

הממשל האמריקאי הורה השבוע ל-Anthropic להגביל גישה של משתמשים שאינם אמריקאים לשני המודלים המתקדמים ביותר שלה, Fable 5 ו-Mythos 5, בטענה לסיכון ביטחוני.

בתגובה, Anthropic השביתה את הגישה למודלים עבור כלל המשתמשים, בזמן שבאירופה וב־G7 כבר דנים באפשרות של החרגות וגישה לשותפים מהימנים.

זו נקודת מפנה חשובה: ארה״ב מתחילה להתייחס ליכולות המודל עצמן כמו לנכס אסטרטגי, בדומה למעבדים, תשתיות ענן או מינרלים קריטיים.

עבור חברות גלובליות, בחירת ספק AI כבר אינה רק שאלה של ביצועים, מחיר ואינטגרציה, אלא גם של ריבונות, רגולציה וגישה גיאופוליטית.

בעולם כזה, API עשוי להפוך בן לילה ממשאב זמין לכלי שמוגבל לפי מדינה, רגולציה או ברית גיאופוליטית.

Subscribe now

אירופה מעדיפה יתירות על פני יעילות

האיחוד האירופי מתחיל לתרגם את הדה־גלובליזציה לרגולציה. הנציבות האירופית בוחנת כללים שיחייבו חברות בסקטורים רגישים לצמצם תלות בספק יחיד, בעיקר מסין, ולגוון את שרשראות האספקה לשלושה מקורות לפחות.

במשך שלושה עשורים שרשראות האספקה נבנו סביב מחיר, מהירות ויעילות. עכשיו אירופה מוסיפה מדד חדש: היכולת להמשיך לייצר גם בזמן משבר גיאופוליטי.

המהלך מצטרף להגבלות על מימון ציבורי לממירים סולאריים סיניים, לחשש מתלות במינרלים קריטיים וללחץ של יצרניות הרכב להשאיר יותר ערך תעשייתי בתוך אירופה.

שרשרת אספקה כבר לא נמדדת רק לפי העלות הנמוכה ביותר, אלא לפי יתירות, חשיפה גיאופוליטית ויכולת לשרוד לחץ פוליטי.

בעולם החדש, ספק זול מדי עלול להפוך לסיכון יקר מאוד.

Subscribe now

תמונה לשבת

משקלן של 10 החברות הגדולות במדד S&P 500 מתקרב ל־40%, רמת ריכוזיות שמזכירה תקופות קודמות של שוק צר ומובל על ידי מספר מצומצם של ענקיות.

אתר הבית

בעידן של אי ודאות מתמשכת, האחריות שלנו היא לפעול מתוך בהירות, שיקול דעת וראייה רחבה וארוכת טווח.

שבת שלום!

כניסתו של קווין וורש לתפקיד יו״ר הבנק הפדרלי מעוררת את שאלת כיוון הריבית בחודשים הקרובים. אבל העניין האסטרטגי המהותי יותר מסתתר בדרך שבה הוא יבחר למדוד את המציאות.

וורש כבר מסמן העדפה למדדי אינפלציה קטומים, כמו Trimmed Mean Inflation, שמנסים לזהות את מרכז התפלגות המחירים ולא רק להסתכל על מדד הליבה המסורתי. המתודולוגיה מסדרת את סעיפי המחירים לפי קצב השינוי, ואז חותכת את הקצוות החריגים ביותר מלמעלה ומלמטה.

עבור יו״ר הפד החדש, זו עשויה להיות דרך לבנות מרחב תמרון מוניטרי רחב יותר. אם זינוקים נקודתיים באנרגיה, שירותים או רכיבים תנודתיים יקבלו משקל נמוך יותר, ניתן יהיה להציג תמונה של אינפלציה יציבה יותר במרכז ההתפלגות.

כאן גם נמצא הסיכון: אם השוק ירגיש שהפד משנה את מדד הייחוס דווקא כשהאינפלציה עדיין רגישה, הוא עלול לפרש זאת לא ככלי אנליטי, אלא כהזזת שערי המדידה.

Subscribe now

אירופה מעלה ריבית מול הלם האנרגיה

לראשונה מזה שלוש שנים, הבנק המרכזי האירופי העלה את הריבית בגוש האירו ב-0.25%, לרמה של 2.25%.

ההחלטה הגיעה על רקע הטלטלה הגיאו־פוליטית במזרח התיכון וסגירת מיצר הורמוז, שהקפיצו את מחירי האנרגיה ושיבשו חלק משרשראות האספקה.

במקביל ה-ECB חתך את תחזית הצמיחה לגוש האירו ל-0.8% בלבד ובשווקים כבר מתמחרים אפשרות להעלאה נוספת בהמשך השנה, כאשר ספטמבר מסתמן כמועד אפשרי.

השפעות המאקרו מתורגמות במהירות לכיס של הצרכן. בעלי משכנתאות במסלולים משתנים צפויים לספוג עלייה בהחזרים החודשיים, מה שעשוי להגביר את הלחץ לקבע ריביות לפני שהבנקים המסחריים יגלגלו הלאה את תנאי המימון החדשים.

העניין הוא שריבית גבוהה יותר לא פותחת נתיבי שיט, לא מייצרת נפט ולא מתקנת שרשראות אספקה. היא יכולה לצנן ביקושים, אבל כאשר מקור האינפלציה הוא הלם אנרגיה, הכלי המוניטרי מטפל בעיקר בצד הביקוש ולא בשורש הבעיה.

Subscribe now

סוף עידן ה-Tokenmaxxing?

ארגונים מתחילים להבין ששימוש גבוה בטוקנים הוא לא בהכרח סימן לאימוץ מוצלח.

ב-Coinbase, בריאן ארמסטרונג הציג השבוע גישה פרקטית שלפיה לא כל משימה צריכה לרוץ על המודל היקר והמתקדם ביותר. החברה מנתבת יותר בקשות למודלים זולים יותר, כאשר אין צורך במודל עילית וכך מצליחה לשמור את עלויות ה-AI כמעט יציבות למרות עלייה חדה בשימוש בטוקנים. ארמסטרונג אף העריך שבתוך 12 עד 18 חודשים, כ-80% מעומסי ה־AI ירוצו על מודלים זולים משמעותית מהמודלים המובילים.

השלב הבא ב-AI יהיה להשתמש נכון, למדוד עלות לפי תהליך, לקוח, מוצר וסוכן. לנתב בין מודלים ולבנות משמעת פיננסית סביב צריכת AI.

זהו המעבר מ-AI כהתלהבות ארגונית, ל-AI כמשאב כלכלי שמנהלים כמו ענן, כוח אדם או CapEx.

אבל בזמן שארגונים לומדים למדוד את צריכת ה-AI טוב יותר, החברות שמספקות את התשתית עדיין נדרשות לממן מרוץ הון עצום.

Subscribe now

ההסתערות על הנזילות בשוק ההון

השווקים הפיננסיים עדים לגל גיוסי הון בהיקפים חריגים. החברות המובילות מנצלות את רמות השיא של מחירי המניות ואת עומק שוק החוב כדי להזרים חמצן פיננסי למאזנים, והמספרים של השבועות האחרונים ממחישים את שינוי הארכיטקטורה של השוק.

אלפאבית, החברה האם של גוגל, עומדת במרכז הגל עם תוכנית גיוס הון שהורחבה לכ-85 מיליארד דולר, כולל השקעה פרטית של 10 מיליארד דולר מצד ברקשייר האת’וויי.

במקביל, מטא פנתה לשוק החוב עם גיוס אג״ח של עד כ-25 מיליארד דולר, לאחר שהעלתה את תחזית ה-CapEx שלה ל-2026 לרמה של 125 עד 145 מיליארד דולר, בעיקר סביב תשתיות AI ודאטה סנטרים.

SpaceX תומחרה באחת ההנפקות הגדולות בהיסטוריה. גיוס של כ-75 מיליארד דולר לפי שווי של כ-1.77 טריליון דולר.

לא מדובר בהכרח בצעדי מצוקה. זה נראה יותר כמו שינוי במבנה המימון של עידן ה־AI. כאשר מחירי המניות גבוהים, המכפילים נדיבים והביקוש לתשתיות מחשוב כמעט בלתי מוגבל, חברות מעדיפות לנעול נזילות עכשיו, גם במחיר דילול מסוים, כדי לממן את הקרב הבא על מעבדים, חשמל ודאטה סנטרים.

Subscribe now

הכסף הגדול של ה-AI גם מחוץ לשוק ההון

שתי עסקאות ענק מהימים האחרונים משרטטות את הארכיטקטורה הפיננסית החדשה של השוק:

ענקיות המימון Apollo ו-Blackstone השלימו עסקת אשראי פרטי של כ-35 מיליארד דולר לטובת רכישת מעבדי AI עבור חברת Anthropic. העסקה בנויה במודל של מימון נכסים (Asset-Backed), שבו המעבדים והשרתים עצמם משמשים כבטוחה קשיחה מול החוב.

במקביל, חברת Applied Digital חתמה על הסכם ליסינג ענק בהיקף של 5.2 מיליארד דולר מול אחת מענקיות הענן עבור קיבולת מחשוב וחשמל של 210 מגה-ואט. החוזה נסגר במבנה קשיח של Take-or-Pay, כלומר התחייבות חוזית לשלם על מלוא האנרגיה והקיבולת לשנים קדימה, בין אם הם מנוצלים ובין אם לא.

שווקי ההון הציבוריים והפרטיים מממנים את שכבת התשתית הפיזית של הכלכלה הדיגיטלית: מעבדים, חשמל, קירור, חוות שרתים וחוזים ארוכי טווח.

Subscribe now

הנשיא שי משרטט מחדש את הגושים

ביקור המדינה של נשיא סין שי ג’ינפינג בפיונגיאנג השבוע (8-9 ביוני), הראשון שלו במדינה מזה שבע שנים, מסמן ניסיון סיני לעגן מחדש את צפון קוריאה בתוך הגוש המזרחי.

הצורך הבהול של בייג’ינג בעיגון הברית מגיע על רקע תזוזות טקטיות משמעותיות. צפון קוריאה הולכת ומתקרבת לרוסיה, בזמן שארה”ב מהדקת באופן אקטיבי את טבעת הבריתות שלה באזור דרום מזרח אסיה.

ההצהרות הרשמיות התמקדו בהרחבת שיתופי פעולה כלכליים, סחר, תשתיות ופתיחת קווי רכבת וטיסות. אלה עורקי חמצן קריטיים לכלכלה המבודדת ומנופי השפעה אדירים עבור סין.

אבל הסיפור האמיתי טמון במה שלא נאמר: שי לא הזכיר במילה את הצורך בפירוז גרעיני.

סין כבר לא מתייחסת לצפון קוריאה רק כאל בעיה שצריך לרסן. היא מתייחסת אליה גם כאל נכס אסטרטגי שצריך לעגן מחדש: מדינת חיץ מול דרום קוריאה, יפן וארה״ב, מנוף מול רוסיה וקלף מיקוח במערכת גלובלית שהולכת ונעשית גושית יותר.

המשמעות הכלכלית רחבה יותר מהביקור עצמו. ככל שהעולם מתפצל לגושים נוקשים יותר, שרשראות אספקה, טכנולוגיה, אנרגיה והון כבר אינם זורמים רק לפי יעילות, אלא לפי נאמנויות, סיכון ובריתות.

Subscribe now

תמונה לשבת

גיוסי סטארטפים בישראל ברבעון האחרון

אתר הבית

בעידן של אי ודאות מתמשכת, האחריות שלנו היא לפעול מתוך בהירות, שיקול דעת וראייה רחבה וארוכת טווח.

שבת שלום!

הנתונים האחרונים בארה״ב מצביעים על שהכוח שממשיך להחזיק את הכלכלה האמריקאית הוא הצרכן.

מדד ה-PCE, המדד המועדף על הבנק הפדרלי, עלה באפריל ב-0.4% וב-3.8% בשנה ומדד הליבה עלה ב־3.3% בשנה.

במקביל, ההוצאה הצרכנית עלתה ב-0.5%, כאשר שיעור החיסכון האישי ירד ל-2.6% בלבד.

כלומר, משקי הבית ממשיכים להניע את הכלכלה, אבל עושים זאת באמצעות שימוש גובר בכרית החיסכון שלהם.

עבור הבנק הפדרלי זהו איתות שהביקוש עדיין חי, האינפלציה עדיין מעל היעד והחוסן של הצרכן הופך להיות אחד המדדים המרכזיים להבנת כיוון הריבית בחודשים הקרובים.

Subscribe now

קיץ עם פחות כרית אנרגטית

מלאי הנפט הגלובלי נשחקים במהירות, רגע לפני שאנחנו נכנסים לשיא עונת ביקושי הקיץ.

לפי דוח האנרגיה האחרון של ה-IEA, המלאי הנצפה ירד ב-129 מיליון חביות במרץ וב-117 מיליון חביות נוספות באפריל, ירידה מצטברת של כמעט רבע מיליארד חביות בתוך חודשיים בלבד. זאת על רקע המתיחות הגיאופוליטית הגלובלית.

השוק נכנס לקיץ הנוכחי עם “כרית ביטחון” דקה ותלות גבוהה בזרימה רציפה של אנרגיה, זיקוק ותובלה ימית.

במצב כזה, כל זעזוע קטן בשרשרת האספקה או הסלמה גיאופוליטית נוספת יכולים להקפיץ את המחירים במהירות.

בעולם כזה, נגישות לאנרגיה הופכת ליתרון כלכלי עצום וחוסר נגישות לחיסרון אסטרטגי.

Subscribe now

השפעות השקל חזק

השקל החזק הוא אחד הכוחות המרכזיים שמעצבים עכשיו את הכלכלה הישראלית.

מצד אחד, התחזקות השקל מייצרת תמסורת אנטי-אינפלציונית כי היא מוזילה יבוא, מרככת את עליית המחירים ונותנת לבנק ישראל יותר מרחב פעולה.

מצד שני, אותה תמסורת משנה את הרווחיות של יצואנים וחברות הייטק. ההכנסות מתקבלות בדולרים, אבל חלק גדול מההוצאות, בעיקר שכר, משולם בשקלים.

שער החליפין אינו רק נתון מאקרו, הוא משתנה תפעולי שמשפיע על שיעורי רווחיות, תעסוקה, מיקום פעילות ותכנון צמיחה.

השקל החזק תומך ביציבות המחירים, אבל מחייב חברות ישראליות לנהל בצורה מדוייקת יותר את מבנה העלויות שלהן.

Subscribe now

שוק הנדל״ן בישראל תקוע והסיפור אינו רק מחירים

סקירת הכלכלן הראשי האחרונה למרץ 2026 מציגה תמונה ברורה של האטה, אבל כשצוללים לתוך המספרים מבינים שמשהו עמוק בהתנהגות של הצרכן הישראלי השתנה.

במספרים יבשים, השוק חווה התקררות:

סך העסקאות: נרכשו 7,395 דירות, ירידה של 8% לעומת מרץ אשתקד.

מכירות הקבלנים: צנחו ב-11%.

דירות יד שנייה: ירידה של 6%.

נתון משמעותי שייך למשפרי הדיור: חלה צניחה של 23% ברכישות של משפחות שרצו לשדרג את הנכס שלהן.

הדוח מראה ש-65% מעסקאות יד שנייה היו בדירות עם ממ״ד וזאת למרות שרק כ-45% ממלאי הדירות הקיים במשק כולל מרחב מוגן.

השוק הישראלי לא מתמחר היום רק מיקום, גודל או נוף.

הוא מתמחר קודם כל ביטחון וודאות.

Subscribe now

האלפיון העליון קונה לעצמו אופציות

המעבר הזמני של פיטר ת׳יל לארגנטינה הוא פחות סיפור על יעד מגורים ויותר סיפור על הדרך שבה ההון הגדול חושב על חוסן.

עבור האלפיון העליון, עושר אינו רק תיק השקעות, אלא מערכת של אופציות כמו אזרחות נוספת, בית במדינה אחרת, חשבונות בנק מפוזרים, קשרים פוליטיים, חשיפה מיסויית גמישה ויכולת לזוז מהר כאשר המציאות משתנה.

ארגנטינה של חאבייר מיליי מציעה כיום נרטיב של רפורמות, הורדת רגולציה וניסוי כלכלי חריג ולכן היא מושכת עניין מצד בעלי הון שמחפשים חופש פעולה, בעולם בו רמת אי-הודאות גבוהה מאוד.

Subscribe now

תמונה לשבת

צמיחת כמות האולטרה מיליונרים בחמש השנים האחרונות (שווי נקי של מעל ל-30 מיליון דולר)

אתר הבית

בעידן של אי ודאות מתמשכת, האחריות שלנו היא לפעול מתוך בהירות, שיקול דעת וראייה רחבה וארוכת טווח.

שבת שלום!

אירופה חוזרת לסיטואציה של אינפלציה גבוהה בתוך כלכלה חלשה.

לפי התחזית העדכנית של הנציבות האירופית הצמיחה בגוש היורו צפויה להישאר נמוכה, סביב 0.9% ב-2026, בזמן שהאינפלציה עודכנה כלפי מעלה ל־3%.

הסיבה המרכזית היא זינוק מחודש במחירי האנרגיה, כאשר לפי הנציבות, אינפלציית האנרגיה באיחוד צפויה להישאר מעל ל-10% לאורך רוב השנה.

זה מחזיר את אירופה לסיכון סטגפלציוני של צמיחה נמוכה, לחץ על משקי הבית ופחות מרחב תמרון לממשלות ולבנק המרכזי.

בבנק המרכזי באירופה, בכירים מדגישים שלא יהססו לפעול אם האינפלציה תתרחק מהיעד של 2%, אבל עד כמה יוכל הבנק להילחם באינפלציה בלי להעמיק את החולשה הכלכלית של היבשת?

Subscribe now

הונג קונג חוזרת להיות שער גיוס ההון של סין

ברבעון הראשון של 2026 הונג קונג הפכה לשוק ההנפקות הגדול בעולם לפי סכום גיוס, עם 40 הנפקות שגייסו כ-14 מיליארד דולר, כאשר חברות טכנולוגיה ושרשרת הערך של AI תפסו מקום מרכזי.

במקביל, חברות זרות חוזרות לשקול רישום בהונג קונג, ניסיון של העיר לחזור להיות זירת גיוס אסייתית רחבה ולא רק פלטפורמת רישום נוספת עבור חברות סיניות.

אבל לצד הפתיחה המחודשת של שער ההון, בייג׳ינג מהדקת את השליטה על זרימות הון לא מורשות מסין החוצה, כולל אכיפה נגד ברוקרים דיגיטליים שפעלו מול משקיעים סינים ללא רישוי מתאים.

סין מנסה להחיות את הונג קונג אבל במקביל לעצב אותה מחדש, פחות כמרכז פיננסי חופשי בסגנון הישן ויותר כשער גיוס הון אסטרטגי, גלובלי, אך מנוהל.

Subscribe now

הפחתת ריבית בישראל

בנק ישראל הוריד השבוע את הריבית ב־0.25% לרמה של 3.75%, ההפחתה הראשונה מאז ינואר.

לכאורה זהו איתות מרחיב, אבל בפועל זו החלטה זהירה מאוד. הבנק מציין כי תוואי הריבית ייקבע לפי האינפלציה, פעילות המשק, אי-הוודאות הגיאופוליטית וההתפתחויות הפיסקליות.

כלומר, זו אינה הכרזה על מעבר מהיר לסביבת ריבית נמוכה, אלא התאמה נקודתית למציאות שבה האינפלציה התמתנה, השקל חזק והמשק עדיין מתמודד עם רגישות ביטחונית ותקציבית גבוהה.

עלות הכסף מתחילה לרדת, אבל לא חוזרת לעולם של ריבית אפסית. ביחס לשקל, הפוקוס עובר כעת לפערי הריביות בין ישראל לארה״ב ולאירופה, לעוצמת זרימות ההון המקומיות ולשאלה האם הפחתות נוספות יגיעו בהדרגה, או שבנק ישראל יעדיף להמתין ליותר ודאות באינפלציה, בשקל ובסביבה הביטחונית.

Subscribe now

פרמיית הסיכון של ישראל בירידה

פרמיית הסיכון של ישראל ממשיכה לרדת ומתקרבת לרמות ששררו לפני 7 באוקטובר 2023.

בתרשים השמאלי ניתן לראות שמרווח ה-CDS ל-5 שנים של ישראל, שזינק לאחר פרוץ המלחמה והגיב שוב בתקופות של הסלמה, ירד בחודשים האחרונים באופן עקבי ומתכנס חזרה לאזור נמוך יחסית.

בתרשים הימני רואים תמונה דומה בשוק האג״ח כשהמרווח בין אג״ח ממשלת ישראל הדולרית ל-10 שנים לבין אג״ח ממשלת ארה״ב ירד לכ-0.85%.

המשמעות אינה שהסיכון נעלם, אלא שהשוק מתמחר ירידה ניכרת בפרמיית הסיכון של ישראל, בין היתר על רקע הערכה שהמשק מצליח לשמור על יציבות פיננסית למרות אי-הוודאות הביטחונית.

ירידה עקבית בפרמיית הסיכון יכולה לתמוך בשיפור עתידי בתפיסת הסיכון של ישראל מצד המשקיעים וחברות הדירוג, אך היא עדיין אינה מבטיחה העלאת דירוג.

Subscribe now

ההנפקה הגדולה בהיסטוריה

הנפקת SpaceX הקרבה עשויה להפוך לאחד מאירועי שוק ההון החשובים של השנה.

על פי הדיווחים האחרונים, החברה צפויה לכוון לגיוס של כ-75 מיליארד דולר, לפי שווי של עד כ-1.75 טריליון דולר, כבר באמצע חודש יוני.

אם המספרים יתממשו, זו תהיה ההנפקה הגדולה בהיסטוריה. גדולה בהרבה מהנפקת Saudi Aramco ב-2019.

SpaceX מנסה להגיע לשוק לא כחברת חלל קלאסית, אלא כתשתית אסטרטגית שמחברת שיגורים, תקשורת לוויינית, ביטחון, AI וחזון עתידי רחב בהרבה.

האם השוק יהיה מוכן לתמחר את החזית הטכנולוגית העתידית כתשתית גלובלית והאם גם חברה יוצאת דופן תאפשר מספיק מקום לתשואה כאשר מחיר ההנפקה יגלם חלום עצום.

Subscribe now

תמונה לשבת

מה ארה”ב קונה מסין ומה סין קונה מארה”ב?

אתר הבית

בעידן של אי ודאות מתמשכת, האחריות שלנו היא לפעול מתוך בהירות, שיקול דעת וראייה רחבה וארוכת טווח.

שבת שלום!

התשואות לשנתיים בארה״ב, אחד המדדים הרגישים ביותר לציפיות הריבית של הפד, התייצבו שוב מעל רף ה-4%.

זהו איתות חשוב. כאשר תשואות האג״ח לשנתיים עולות מעל טווח הריבית של הבנק הפדרלי, השוק למעשה משדר שהורדות ריבית מהירות כבר אינן התרחיש המרכזי והסיכון להידוק נוסף חוזר לשולחן.

זהו דפוס שחזר בכמה נקודות מפתח בשלושת העשורים האחרונים, בסוף שנות התשעים, סביב שינוי הציפיות ב-2014 ובחדות רבה יותר ב-2021. בכל אחת מהתקופות האלה, השוק התחיל לזהות מוקדם יחסית שהאינפלציה, הצמיחה או ציפיות המדיניות אינן מתיישבות עם סביבת ריבית נמוכה מדי.

גם עכשיו המסר אינו שהפד בוודאות יעלה ריבית מחר בבוקר, אלא שהשוק מתקשה להאמין לסיפור של הורדות חדות ומהירות.

Subscribe now

עליית תשואות עולמית

לא רק האג״ח לשנתיים בארה״ב מאותת על שינוי כיוון. תשואות האג״ח הממשלתיות הארוכות במדינות ה-G7 נמצאות כיום ברמות הגבוהות ביותר מאז 2004, וזה אחד האיתותים החשובים ביותר בעולם הפיננסי כרגע.

העלייה בתשואות הארוכות משקפת שילוב של גירעונות ממשלתיים עצומים, עלייה חדה בהנפקות אג״ח, שחיקה באמון הפיסקלי של חלק מהמדינות, השקעות עתק בביטחון, באנרגיה ובתשתיות דיגיטליות, לצד מעבר הדרגתי מעולם של גלובליזציה יעילה לעולם יקר יותר ופחות יעיל תפעולית.

המשקיעים דורשים היום פרמיית סיכון גבוהה יותר כדי לממן מערכות ציבוריות, ביטחוניות ותשתיתיות שהפכו גדולות, יקרות ומורכבות יותר.

Subscribe now

בפתחו של גל אינפלציה שני

דפוס האינפלציה הנוכחי מתחיל להזכיר אחד מהלקחים החשובים של שנות ה-70: אינפלציה לא תמיד נעלמת בגל אחד. לפעמים היא יורדת, השווקים נרגעים ואז מגיע גל שני דרך אנרגיה, שכר, גירעונות וציפיות.

לאחר הזינוק המאסיבי בשנים 2021-2022, האינפלציה אמנם ירדה משמעותית, אבל בחודשים האחרונים קצב הירידה נבלם. בחלק מהסעיפים כבר מופיע לחץ מחודש והוא עלול להתחזק במחצית השנייה של השנה כתוצאה ממחירי האנרגיה.

כיום המערכת מתמודדת עם שילוב בעייתי של השקעות עתק בתשתיות ואנרגיה, גירעונות ממשלתיים גבוהים, מתיחות גיאופוליטית, מגבלות בשרשראות אספקה קריטיות ומרוץ AI שמגדיל ביקושים לחשמל, מעבדים ותשתיות.

זו סיבה נוספת לכך שהבנקים המרכזיים יהיו זהירים מאוד בנושא של הורדות ריבית חדות, גם אם הלחץ הפוליטי עליהן יגבר.

Subscribe now

סעודיה רוצה להפוך נפט למחשוב

חברת Humain, חברת ה-AI הסעודית הנתמכת על ידי קרן העושר PIF, בחרה בגולדמן זאקס לייעץ לה בגיוס מימון להקמת מרכזי נתונים בממלכה. היקף הפרויקט עשוי להגיע לפחות לכ-5.3 מיליארד דולר.

הכסף מיועד להקמת תשתיות דיגיטליות ולרכישת מעבדי GPU, כחלק מיעד לבנות קיבולת מחשוב של 2 ג׳יגה-וואט, כשליש מהיעד של Humain עד 2034.

סעודיה מנסה לתרגם את היתרון ההיסטורי שלה, אנרגיה זמינה וזולה, ליתרון חדש בעולם ה-AI. בעבר היא ייצאה נפט. עכשיו היא רוצה לייצא קיבולת מחשוב.

זהו שינוי אסטרטגי עמוק: מדינות האנרגיה מבינות שהנכס הבא אינו רק חבית נפט, אלא חשמל זול, קרקע, קירור, מימון ותשתית חישוב בקנה מידה לאומי.

Subscribe now

ארה״ב לא תציל את העולם עם נפט מפצלים

העלייה החדה במחירי הנפט בעקבות חסימת מיצר הורמוז והמתיחות עם איראן שלחה את המשקיעים לחפש ישועה בתעשיית נפט המפצלים של ארה״ב.

התפוקה אמנם זינקה לשיא של 13.7 מיליון חביות ביום והיצוא שבר שיאים, אבל השוק מגלה כעת מציאות חדשה ומפוכחת.

חברות האנרגיה האמריקאיות התבגרו. הן כבר לא רודפות אחרי צמיחה בכל מחיר, ולא ממהרות לפתוח קידוחים יקרים רק בגלל זינוק מחירים שנובע ממשבר גיאופוליטי זמני.

מלאי אתרי הקידוח האיכותיים ביותר באזורי הליבה של תעשיית המפצלים הולך ומצטמצם, מה שהופך כל חבית נוספת ליקרה ומורכבת יותר להפקה.

בנוסף, חלק משמעותי מהנפט האמריקאי הוא נפט קל ומתוק, ולכן הוא אינו יכול להחליף באופן מלא ומיידי את סוגי הנפט הכבדים והחמוצים יותר מהמזרח התיכון, שעליהם בנויים חלק מבתי הזיקוק בעולם.

ארה״ב היא כרית ביטחון אנרגטית חשובה, אבל לא תעודת ביטוח. מחסור באנרגיה, שפוגש סביבת ריבית גבוהה ושרשראות אספקה מתוחות, מחזיר את הנפט לכיסא הנהג של המאקרו העולמי.

ההשלכות על האינפלציה, רווחיות החברות ותמחור הנכסים בשווקים צפויות ללוות אותנו גם בחודשים הקרובים.

Subscribe now

תמונה לשבת

השינויים במפת הסחר של ארה”ב.

אתר הבית

בעידן של אי ודאות מתמשכת, האחריות שלנו היא לפעול מתוך בהירות, שיקול דעת וראייה רחבה וארוכת טווח.

חג ביכורים שמח!

נתוני מדד המחירים לצרכן לחודש אפריל הצביעו על האצה ברורה בקצב עליות המחירים בארה״ב. המדד הכללי עלה ב-0.6% בחודש וב-3.8% בשנה, בעוד שמדד הליבה, ללא מזון ואנרגיה, עלה ב-0.4% בחודש וב-2.8% בשנה.

הנקודה החשובה היא שהאינפלציה כבר אינה מתרכזת בסעיף אחד. האנרגיה ממשיכה להיות גורם מרכזי, מדד האנרגיה עלה ב-17.9% בשנה והבנזין ב-28.4%. במקביל, סעיף הדיור עלה ב-0.6% בחודש וב-3.3% בשנה, מה שמראה שגם אינפלציית השירותים עדיין לא נעלמה.

לזה מצטרפים שני כוחות נוספים. הראשון הוא גלגול הדרגתי של עלויות המכסים אל הצרכן, לאחר שמלאים ישנים וספיגת עלויות מצד חלק מהחברות מתחילים להישחק. השני הוא חולשת הדולר, שמייקרת את היבוא ומוסיפה לחץ על מחירי מוצרים מיובאים.

גם מחירי המזון דורשים מעקב. באפריל מדד המזון עלה ב-0.5%, כאשר המזון לבית עלה ב-0.7%. פירות וירקות עלו ב-1.8% בחודש וב-6.1% בשנה. אם הלחץ על דשנים, אנרגיה והובלה יימשך, ההשפעה על המזון עלולה להיות מורגשת יותר במחצית השנייה של השנה.

הסיפור של הורדות ריבית מהירות הופך מורכב יותר. הבנק הפדרלי יכול להתייחס למצב כזעזוע אנרגטי זמני, אבל כאשר גם מדד הליבה, הדיור, המזון והיבוא מתחילים לנוע יחד, מרחב התמרון שלו מצטמצם.

Subscribe now

חולשת הדולר משמשת רוח גב לרווחי ה-S&P 500

חולשת הדולר הפכה לאחד הגורמים שתומכים ברווחיות חברות ה-S&P 500. כ-41% מהכנסות חברות המדד מגיעות מחוץ לארה״ב ולכן כאשר הדולר נחלש, מכירות באירו, ין, פאונד ומטבעות אחרים מתורגמות לדוחות בדולרים גבוהים יותר.

האפקט משמעותי במיוחד בחברות עם מרווחים גבוהים, טכנולוגיה, תוכנה, ענן, פארמה, מותגים גלובליים ומוליכים למחצה, שבהן שיפור בהכנסות יכול לרדת גם לשורת הרווח.

לפי FactSet, חברות S&P 500 שמייצרות יותר מ-50% מהמכירות שלהן מחוץ לארה״ב הציגו ברבעון הרביעי של 2025 צמיחת רווחים של 17.7%, לעומת 10% בלבד אצל חברות שמייצרות יותר מ-50% מהמכירות שלהן בתוך ארה״ב. עם זאת, חשוב לזכור שחלק משמעותי מהפער נבע מ-NVIDIA, כך שלא כל היתרון הוא רק סיפור מטבע.

ניתן להתייחס ל-S&P 500 לא רק כמדד של הכלכלה האמריקאית, אלא כמדד של חברות גלובליות שמדווחות בדולרים. לפעמים השיפור ברווחים מגיע מצמיחה עסקית אמיתית. לפעמים הוא מקבל דחיפה מחולשת המטבע.

Subscribe now

פגישת הנשיאים

עם פתיחת פגישת טראמפ-שי בבייג׳ינג ב-14 במאי, השוק בוחן מספר צירים: סחר, מתכות נדירות, אנרגיה, חקלאות, בואינג וטאיוואן.

ארה״ב מחפשת הישגים מוחשיים ומהירים יחסית, הגדלת רכישות חקלאיות מסין, אפשרות להזמנות מטוסי בואינג, פתיחה מחודשת של ערוצי אנרגיה אמריקאית לסין והמשך זרימה של מתכות נדירות ושרשראות אספקה קריטיות.

במקביל, וושינגטון מבקשת מסין גם תפקיד מרסן יותר מול איראן והמתיחות במפרץ הפרסי.

סין מגיעה לשיחות עם מנופי לחץ חזקים יותר. השליטה במתכות נדירות, העומק התעשייתי והיכולת לנהל זמן ארוך נותנים לבייג׳ינג מרחב תמרון רחב יותר מזה שהיה לה בעבר.

הפגישה מהווה עוד נקודת בדיקה של מאזן הכוחות החדש בין שתי המעצמות. וושינגטון מחפשת תוצאה שניתן להציג כהישג מהיר, בעוד שבייג׳ינג מנסה לתרגם שליטה תעשייתית וסבלנות אסטרטגית לעוצמה מדינית.

Subscribe now

המוסדיים ממשיכים למכור דולרים

אחד הגורמים המרכזיים מאחורי תנודתיות השקל בחודשים האחרונים מגיע מהגופים המוסדיים המקומיים.

לפי נתוני בנק ישראל, ברבעון הראשון של 2026 נרשמו מכירות מט״ח נטו של כ-5.2 מיליארד דולר מצד המוסדיים, כלומר קנייה של שקלים מול מטבעות זרים. זאת לאחר מכירות של כ-13.2 מיליארד דולר ברבעון הרביעי של 2025.

הנקודה החשובה היא שהשקל התחזק ברבעון הראשון בכ-0.8% מול הדולר ובכ-2.9% מול האירו, אף שבאותה תקופה הדולר עצמו התחזק מול רוב המטבעות המרכזיים בעולם. זה מחדד שהשקל לא התחזק רק בגלל תמונת מאקרו רגילה, אלא גם בגלל זרימות הון מקומיות משמעותיות.

כאשר שוקי המניות בעולם עולים, החשיפה של המוסדיים למט״ח גדלה ולעיתים הם מוכרים דולרים כדי לאזן מחדש את החשיפה. זה יוצר ביקוש לשקל ותומך בו, גם בתקופות שבהן הסביבה הגיאופוליטית והפיסקלית בישראל עדיין מורכבת.

לכן, כשמסתכלים על שקל-דולר, לא מספיק לבחון את פערי הריביות, קצב האינפלציה או מבנה התקציב. צריך להבין גם את מנגנון הזרימות של הפנסיות, קופות הגמל וחברות הביטוח. בשוק קטן יחסית כמו ישראל, תנועות כאלה יכולות להפוך לכוח משמעותי מאוד בשער החליפין.

Subscribe now

הכלכלה הרוסית עם האף מעל המים

רוסיה נכנסה ל-2026 עם סימני האטה ברורים, לראשונה מאז תחילת המלחמה. לפי נתונים ראשוניים, התמ״ג התכווץ ב-0.3% ברבעון הראשון, ההתכווצות הרבעונית הראשונה מאז תחילת 2023.

במקביל, הגירעון התקציבי הגיע ברבעון הראשון לכ-4.58 טריליון רובל, כ-1.9% מהתמ״ג, כאשר הכנסות הנפט והגז ירדו בחדות.

גם התחזית הרשמית כבר עודכנה כלפי מטה. רוסיה הורידה את תחזית הצמיחה ל-2026 מ-1.3% ל-0.4% בלבד, על רקע סנקציות, ריבית גבוהה, העלאות מסים ושחיקה במנועי הצמיחה שאפיינו את השנים הראשונות של המלחמה.

ועדיין, זו אינה קריסה. הכלכלה הרוסית ממשיכה להיתמך בהוצאה ממשלתית מסיבית, תעשיות ביטחוניות, יצוא אנרגיה לסין ולהודו ויכולת הסתגלות יחסית לסנקציות.

ככל שהמלחמה תתארך, תתחדד השאלה האם כלכלת מלחמה יכולה להמשיך לייצר צמיחה אמיתית, או שהיא בעיקר מחזיקה את הראש מעל המים באמצעות הוצאה ממשלתית, מחירים גבוהים יותר ועיוות הולך וגדל של מבנה המשק.

Subscribe now

תמונה לשבת

מלאי הנפט לפי מדינה.

אתר הבית

בעידן של אי ודאות מתמשכת, האחריות שלנו היא לפעול מתוך בהירות, שיקול דעת וראייה רחבה וארוכת טווח.

שבת שלום!

אמנם יחסית למדינות המפותחות האחרות ארה״ב במצב טוב יחסית, אבל המגמה של ירידה בילודה בולטת גם בה.

שיעור הפריון בארה״ב ירד ב־2025 ל-53.1 לידות לכל 1,000 נשים בגילי 15–44, שפל נוסף וירידה של 23% מאז 2007.

המשמעות היא שבעתיד יהיו פחות עובדים, יותר תלות בפריון ובטכנולוגיה ובעיקר, צורך הולך וגובר בהגירה כדי לאזן את המערכת.

אבל כאשר ההגירה נחלשת ושיעור הילודה יורד, נוצר אפקט וואקום דמוגרפי.

זה סיכון שארה”ב תפגוש בשנים הקרובות וישפיע דרך שוק העבודה, לחץ גובר על הביטוח הלאומי ומדיקייר ולחץ מתמשך להגדלת הוצאות הממשל.

Subscribe now

עצירת ההגירה בולמת את הצמיחה

במשך שנים, ההגירה לארה”ב הייתה שכבת איזון קריטית, היא פיצתה על ירידה בילודה ושמרה על קצב גידול של כוח העבודה. כעת המנגנון נחלש במהירות כתוצאה מירידה חדה בקצב ההגירה נטו.

ברמת המשק, כשפחות אנשים נכנסים יש פחות עובדים ופחות קיבולת לצמיחה. זה מתורגם ללחצי שכר, אינפלציה עיקשת יותר והאצה בצורך בפריון.

לכן כדי להתמודד עם המצב נראה את החברות ממשיכות ביתר שאת בהשקעות ב-AI, אוטומציה ותשתיות לכלכלה הדיגיטלית שמשמשת כמנגנון פיצוי לשוק עבודה שהולך ונעשה מתוח יותר.

Subscribe now

דוחות רבעון ראשון 2026 של חברות הטכנולוגיה

חברות הטכנולוגיה הגדולות סיימו את הדיווחים הרבעונים ורובן הציגו צמיחה חזקה בהכנסות וזינוק ברווחים.

במקביל ראינו את גוגל, מייקרוסופט, אמזון ומטא מפנות הון עצום להשקעות הוניות בתשתיות מרכזי נתונים ו-AI.

מדובר בשינוי מבני ארוך טווח. יותר ויותר הון ננעל במאזנים בשורת הנכסים ארוכי הטווח, נשאר פחות תזרים חופשי זמין לחלוקה ופחות הון חוזר למשקיעים דרך בייבקים ודיבידנדים.

מנגד, אפל שומרת על מודל של החזר הון אגרסיבי.

רוב הענף עובר טרנספורמציה ממכונות מזומנים לבונות תשתיות בדומה לחברות תעשייה ותשתית בעבר, כאשר הכלכלה הדיגיטלית היא המנגנון שמגדיר מחדש את מבנה ההון ואת כללי המשחק קדימה.

Subscribe now

חסכונות משקי הבית בארה”ב נשחקים במהירות

נתוני ה-PCE שפורסמו בסוף אפריל העידו שהצריכה הפרטית ממשיכה בינתיים להחזיק את הכלכלה, אבל האינפלציה עדיין דביקה ומאותתת על לחץ מתמשך.

שיעור החיסכון של משקי הבית ירד ל־3.6%, מהנמוכים בשנים האחרונות, כלומר הצריכה לא מגיעה מיצירת עודפים, אלא משחיקה של כריות ביטחון.

בעולם שבו כוח העבודה לא גדל בקצב שהיה והפריון נדרש לפצות על כך, גם הצרכן האמריקאי הופך לפחות יציב ובהינתן הלחצים הצפויים במחירי האנרגיה והמזון, השאלה היא כמה זמן עוד יוכל להמשיך לצרוך בלי לשנות התנהגות.

Subscribe now

לחץ על היין היפני

בשבוע האחרון יפן ביצעה התערבות ישירה בשוק המט”ח בהיקף של כ-30–35 מיליארד דולר. המהלך כלל מכירת דולרים ורכישת יין סביב רמות של 158–160 לדולר והוביל להתחזקות חדה של המטבע בכ־3% תוך שעות.

אבל האפקט לא החזיק. תוך זמן קצר השוק חזר ללחוץ וחלק גדול מהמהלך נמחק.

הבעיה האמיתית לא במטבע אלא בפערי הריבית ובתלות האנרגטית של יפן. כל עוד פער הריביות מול ארה״ב עדיין משמעותי מאוד, הלחץ על המטבע צפוי לחזור.

יפן מתקרבת לרגע שבו לא ניתן יהיה לדחות את ההתאמה ברמת הריבית לשאר העולם.

Subscribe now

תמונה לשבת

ההייפרסקיילז צפויות להשקיע מעל ל-700 מיליארד דולר בחוות שרתים השנה.

אתר הבית

בעידן של אי ודאות מתמשכת, האחריות שלנו היא לפעול מתוך בהירות, שיקול דעת וראייה רחבה וארוכת טווח.

שבת שלום!

ההתפתחויות האחרונות במפרץ הפרסי נתפסות מנקודת המבט של סין כסיכון מערכתי ליציבות האנרגטית ולשרשראות האספקה הגלובליות.

השיח בין הנשיא הסיני לנסיך הסעודי בן סלמאן התמקד בצורך בשמירה על מעבר חופשי דרך מיצר הורמוז, הנתיב שדרכו עוברת חלק משמעותי מהאנרגיה העולמית.

האכיפה הימית האמריקאית על תנועה אל נמלי איראן וממנה, לצד ההגבלות האיראניות על המעבר במיצר הורמוז, מדגישים את השחיקה במעמד הנייטרלי של נתיבי הסחר הגלובליים.

עבור סין, מדובר באינדיקציה לכך ששרשראות האספקה האזרחיות הפכו לכלי לחץ גיאופוליטי.

הסינים ביצעו שינויים בדפוסי היבוא של האנרגיה. נתונים עדכניים מצביעים על ירידה ביבוא ממדינות המפרץ ועלייה ברכש מרוסיה ומדינות מחוץ למפרץ, כמהלך של פיזור סיכונים.

סין פועלת ליצירת יתירות תפעולית במערכת האנרגיה שלה, דרך הגדלת מלאים אסטרטגיים, חוזים ארוכי טווח והסטת יבוא לצירים יבשתיים, מתוך הכרה שהיא חייבת לשמור על יציבות כלכלית בתנאי אי ודאות, תוך צמצום תלות בצירי שיט רגישים.

Subscribe now

פירוק בפועל של שליטת OPEC על שוק הנפט

החלטת האמירויות לפרוש מ-OPEC מסמנת נקודת שבר במבנה הריכוזי, שניהל את שוק הנפט בעשורים האחרונים.

הקרטל נשען לאורך זמן על שיווי משקל שבו המדינות מגבילות תפוקה כדי לשמור על מחיר, אך ככל שהסיכונים הגיאופוליטיים עלו והלחץ על התקציבים גדל, התמריץ לשמור על המשמעת הקולקטיבית נשחק.

עבור האמירויות, המעבר לשליטה עצמאית בתפוקה הוא מהלך אסטרטגי למימוש השקעות בכושר ייצור ולהגדלת הכנסות בטווח הקצר והבינוני.

אך כאשר שחקן מרכזי מפחית את שיתוף הפעולה, היכולת של הקרטל לנהל היצע ולייצב מחירים נפגעת.

שוק הנפט נע לכיוון מבוזר יותר, עם תחרות גבוהה יותר בין יצרנים ותנודתיות גבוהה יותר במחירים.

במובן זה, שוק האנרגיה מצטרף למגמה רחבה יותר של שחיקה במנגנוני תיאום מרכזיים, לצד השיבושים בנתיבי הסחר והפיצול הרגולטורי.

Subscribe now

התייעלות מאסיבית בקרב ההייפרסקיילרז

מהלכי צמצום כוח האדם האחרונים של אמאזון, מייקרוסופט ומטא מחדדים את העובדה שענקיות הטכנולוגיה מממנות את ההשקעות ההוניות בחוות שרתים דרך צמצום ההון האנושי.
זהו תהליך של מעבר מ-OpEx (הוצאות תפעוליות, בעיקר על שכר) ל-CapEx (השקעות הון בתשתית), שצפוי להימשך.

האינדיקטורים שיהיו בפוקוס מעתה יהיו רווחיות פר עובד והכנסות פר עובד.
ככל שמצבת כוח האדם תהיה קטנה יותר והתפוקה גבוהה יותר, מדדי היעילות והפרודוקטיביות ייראו חזקים יותר.

העתיד המתהווה יכלול בעיקר ארגונים מבוססי מערכות אוטונומיות, שמנהלות תהליכים מקצה לקצה ולצד דרגי הביניים יצטמצמו משמעותית פונקציות הניתנות לאוטומציה.

המשמעות היא שהיתרון התחרותי עובר מגודל ארגון ליעילות הארכיטקטורה שלו.

Subscribe now

רגולציה חדשה והשלכות על חברות רב לאומיות

התקנות החדשות שפרסמה סין נגד “סמכות שיפוט זרה בלתי הולמת” משנות את מסגרת הפעולה של חברות רב לאומיות.

מדובר במנגנון משפטי שיאפשר להטיל אחריות על חברות שיצייתו לסנקציות זרות באופן שפוגע בפעילותן בסין.

המשמעות המעשית כפולה. מצד אחד, חברות הפועלות בשווקים מערביים חשופות ללחץ לציית לסנקציות, בעיקר מצד ארה״ב. מצד שני, אותו ציות עלול להוביל לחשיפה משפטית בתוך סין, כולל תביעות אזרחיות בהיקפים משמעותיים.

המהלך משתלב עם סנקציות אמריקאיות שהוטלו לאחרונה על בתי זיקוק סיניים וחברות ספנות המעורבות בסחר בנפט איראני.

מדובר בשינוי מהותי במודל ניהול הסיכונים של חברות שיידרשו להקים מבנה פעילות שיאפשר הפרדה תפעולית, ניהול חשיפות משפטיות והבנה עמוקה של רגולציות מקבילות.

המערכת הגלובלית מתקדמת לכיוון של פיצול רגולטורי. חברות שלא יפתחו ארכיטקטורה תפעולית מותאמת עלולות להיתקל במגבלות מהותיות ביכולת לפעול במספר שווקים במקביל.

Subscribe now

כלכלת החימושים העולמית

לפי הדוח הרשמי של Stockholm International Peace Research Institute, ההוצאה הצבאית הגלובלית בשנת 2025 הגיעה לכ-2.9 טריליון דולר, עלייה של כ-3% לעומת השנה הקודמת.

מדובר בשנה ה-11 של עלייה רציפה ובהיקף שמייצג כ-2.5% מהתוצר העולמי, הרמה הגבוהה ביותר מאז שנת 2009.

אירופה הובילה עם עלייה של כ-14%, בעיקר על רקע המשך המלחמה באוקראינה והרחבת תקציבי נאט”ו. אסיה ואוקיאניה רשמו עלייה של כ-8.1%, עם דגש על סין, הודו ויפן. שלוש המדינות הגדולות, ארה״ב, סין ורוסיה, אחראיות לכ-51% מההוצאה העולמית.

כאשר מסתכלים לעומק, ההוצאה הביטחונית כבר אינה מוגבלת לציוד צבאי קלאסי. היא כוללת השקעות בתשתיות טכנולוגיות, סייבר, בינה מלאכותית, חלל, תקשורת ושרשראות אספקה.

מדובר בהרחבת בסיס הביקוש למגזרים אזרחיים וטכנולוגיים. השפעה ישירה ניכרת על תעשיות שבבים, תוכנה, אנרגיה ותשתיות, כך שההשקעה הביטחונית הופכת למנוע מרכזי של ביקוש טכנולוגי אזרחי.

Subscribe now

תמונה לשבת

מיהו מודל הבינה המלאכותית הכי חכם ברגע זה?

אתר הבית

בעידן של אי ודאות מתמשכת, האחריות שלנו היא לפעול מתוך בהירות, שיקול דעת וראייה רחבה וארוכת טווח.

שבת שלום!

בשבועיים האחרונים ארה״ב מרחיבה פריסה אסטרטגית סביב נקודות מפתח גלובליות.

ב-13 באפריל נחתמה שותפות הגנה עם אינדונזיה וב-16 באפריל נחתמה מפת דרכים ביטחונית לעשור עם מרוקו.

כדי להבין את המשמעויות, חשוב להביט על המפה.

במיצר מלאקה, בין מלזיה לאינדונזיה, עובר כ-25-30% מהסחר הימי העולמי. זהו העורק שמחבר בין אסיה לכלכלה הגלובלית. מיצר גיברלטר הוא שער הכניסה והיציאה של הים התיכון, צומת שמחבר בין אירופה, אפריקה והאטלנטי. מרוקו היא שחקן מפתח בצדו הדרומי של המיצר.

נזכיר שבינתיים לאמריקאים נוכחות צבאית וימית משמעותית במיצר הורמוז בו עובר בימים כתיקונם כ-20% מהנפט העולמי.

כשמחברים את הנקודות, מתבהרת פריסה אמריקאית שמחברת בין נקודות החנק של המערכת הגלובלית, דרך שותפויות מבצעיות, יכולות מודיעין ותקשורת בזמן אמת ואינטגרציה צבאית.

המערכת הגלובלית מתכנסת סביב מספר מצומצם של נקודות חנק, בעלות משמעות קריטית לכלכלה העולמית כולה.

Subscribe now

אירופה חוזרת לדבר על סטגפלציה

השבוע נרשמה עלייה בפרמיית הסיכון בשוקי האנרגיה באירופה, על רקע שילוב בין מתיחות במזרח התיכון לבין חוסר ודאות בצד הרוסי.

שיבושים וסיכון לשיבושים בזרימת גז טבעי נוזלי דרך מיצר הורמוז תרמו לעלייה במחירי הגז ביבשת, על רקע רמות מלאי נמוכות יחסית לעונה.

במקביל, גובר הסיכון להפרעות בזרימת נפט מקזחסטן לגרמניה דרך צינור דרוז’בה, מה שמחדד את הרגישות של הכלכלה האירופית לאספקה חיצונית.

ההשפעות מתחילות לחלחל לכלכלה הריאלית. לפי עדכון של משרד הכלכלה הגרמני השבוע, תחזית הצמיחה ל-2026 נחתכה לכ-0.5%, לצד עלייה בתחזית האינפלציה.

עבור היבשת, מדובר בלחץ מחודש של צמיחה חלשה לצד אינפלציה עקשנית, המעמיד למבחן את החוסן המבני של הכלכלה האירופית.

Subscribe now

פרדוקס הצרכן האמריקאי

עונת הדוחות של הרבעון הראשון נפתחה עם דוחות הבנקים הגדולים והנתונים מציירים תמונה מפתיעה של עסקים כרגיל.
הצרכן ממשיך להוציא, האשראי זורם ואין קפיצה משמעותית בחדלות פירעון.

נתונים רכים יותר, כמו מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן, מעידים על סיפור שונה לגמרי. המדד של חודש אפריל ירד והגיע לשפל היסטורי רב-שנתי.

נראה שהצרכן ממשיך להוציא מתוך אינרציה ולא מתוך ביטחון.

הברומטר יהיה בעלייה בהפרשות לחובות מסופקים ובמספר פשיטות הרגל בחודשים הקרובים.

Subscribe now

מלכודת הראש הכפול בבנק הפדרלי

הבנק הפדרלי בארה”ב עומד בפני צומת דרכים מאתגרת. כהונתו של ג’רום פאואל כיו”ר מסתיימת בחודש מאי, אך הוא ימשיך לכהן כחבר הנהלה עד 2028. במקביל, הנשיא טראמפ דוחף למינוי מחליפו את קוין וורש אך אישורו בסנאט עדיין לא מובטח.

המצב הזה יוצר תרחיש חריג לפיו עלול להיווצר מצב שבו לא ברור מי מוביל בפועל את המדיניות המוניטרית בארה”ב, או גרוע מכך, סיכון למסרים סותרים בין הנהלה היוצאת להנהלה הנכנסת.

השווקים פיננסיים נשענים על ההנחה שיש גורם אחד שמכתיב את מחיר הכסף בארה”ב. אם ההנחה הזו תתערער, חוסר הוודאות יתורגם במהירות לתנודתיות, בעיקר בשוק האג”ח.

נכון לעכשיו, השווקים מתמחרים המשכיות ומתייחסים לסיכון כמשני ומניחים שהמערכת תתייצב. אך אם יתברר שהלחץ הפוליטי חודר לעומק קבלת ההחלטות, הדבר יעמיד בסימן שאלה את יציבות הנהלת הבנק והמשך תפקודו כגוף עצמאי ולא כנכס פוליטי.

Subscribe now

מטא בוחנת שכבת הנהלה מבוססת AI

חברת מטא בוחנת שימוש במודל AI פנימי שמבוסס על דפוסי קבלת החלטות של הנהלה בכירה ויאפשר לעובדים להתייעץ עם גרסה דיגיטלית של המנכ”ל בשאלות ניהול, מוצר ואסטרטגיה.

המערכת עדיין בשלבי ניסוי, אך הכיוון הברור הוא הרחבת נגישות הנהלה בכירה לאלפי אינטראקציות במקביל, ללא תלות בזמן או היררכיה.

המהלך מגיע על רקע האצה רחבה בהטמעת AI בארגוני ענק ובעיקר בניסיון לצמצם את הפער בין זמינות טכנולוגיות לקצב קבלת ההחלטות בפועל.

המשמעות אינה טכנולוגית בלבד. מדובר בניסוי במודל ניהולי שבו קו חשיבה אחד ניתן לשכפול בקנה מידה רחב, דבר שעשוי להאיץ תהליכים אך גם לצמצם שונות מחשבתית.

עבור ארגונים שמתקשים לתרגם השקעות AI לערך עסקי, זה מסמן כיוון חדש, מעבר מהטמעת כלים, לניסיון לייצר אחידות בקבלת החלטות.

Subscribe now

תמונה לשבת

גלי צמצום והתייעלות בחברות הטכנולוגיה, 2025–2026.

אתר הבית

בעידן של אי ודאות מתמשכת, האחריות שלנו היא לפעול מתוך בהירות, שיקול דעת וראייה רחבה וארוכת טווח.

שבת שלום!

השילוב של המצור האמרקאי והמיקוש האיראני גרמו לעצירת התנועה של המיכליות במיצר הורמוז. עצירה שצפויה להכניס את הכלכלה העולמית לסחרור והמחיר בתחנות הדלק ובחשבון החשמל יהיה רק קצה הקרחון.

תנועת המיכליות במיצר הורמוז קרסה מרמה של כ-100 ספינות ביום למספרים אפסיים ופעילות מינימלית למשך מספר שבועות. סגירה ממושכת כזו מייצרת אפקט שרשרת עם משמעויות הרסניות.

הסגירה שוחקת במהירות את מלאי החירום של מדינות היעד, במיוחד באסיה ובאירופה התלויות בייבוא. כשהשוק מבין שהמכליות לא צפויות להגיע, המחירים עלולים לזנק באופן חד ופראי ולשקף מחסור פיזי ממשי ולא רק פחד תיאורטי.

סגירה של שבועות בתנועה של גז נוזלי פירושה שבתחנות כוח ומפעלים באירופה ובאסיה ייכנסו למצב חירום תפעולי ומדינות לעבור לקיצוב אנרגיה, מה שיוביל להשבתת קווי ייצור ותעשיות כבדות.

מיצר הורמוז הופך לאזור סיכון ביטחוני וביטוחי גבוה וככל שהמצב יימשך יפסיק להיחשב כנתיב שיט לגיטימי. לחברות הביטוח שמצמצמות כיסוי או מעלות פרמיות עשוי לקחת זמן לשוב לתמחורים הישנים גם אחרי שהמיצר ייפתח והסחר יחזור לסדרו.

בעוד שעליית מחירים זמנית ניתנת לבלימה, סגירה של שבועות תתגלגל לכל חלקי הכלכלה. עלויות ההובלה והאנרגיה יגולגלו לצרכן הסופי בכל תחום, מהמזון ועד למוצרי אלקטרוניקה.

זהו דלק פוטנציאלי למדורת האינפלציה.

Subscribe now

הזינוק באינפלציה לא מפריע בינתיים לפד

קצב האינפלציה בארה”ב בחודש מרץ פורסם ועמד על 3.3%. סעיף האנרגיה זינק ב-12.5% בחישוב שנתי.

בנאומו האחרון נגיד הבנק הפדרלי פאוול המשיך לשדר עסקים כרגיל וטען שהבנק יכול להרשות לעצמו להמתין ולראות את השפעות המלחמה באיראן, מתוך הנחה שמדובר באפקט זמני.

ההיסטוריה והנתונים מלמדים אחרת.

בשנת 2021 הבנק טעה כשכינה את האינפלציה כבעיה חולפת ויתכן ואנחנו בשידור חוזר של אותה התקלה.

עלויות האנרגיה הגבוהות טרם חלחלו לשרשראות האספקה, למחירי הדשנים ועדיין לא רואים את ההשפעה המהותית במחירי המזון, כי ההשפעה צפויה לתת ביטוי רק במחצית השניה של השנה, כשהמלאים הקיימים יצטמצמו.

סביר שהבנק ימשיך להמתין עד שיראה בפועל את עין הסערה וינסה באיחור להשפיע דרך מדיניות ריבית מרסנת. החשש הוא שבשלב זה האינפלציה כבר תהיה מוטמעת במערכת והצרכן האמריקאי יתמודד, שוב, עם לחץ מימוני גובר.

Subscribe now

ענף החקלאות האמריקאי תחת מצור

שנת 2026 היתה אמורה להיות שנת פריחה לחקלאי האמריקאי, עם חבילות סיוע של מיליארדי דולרים והכנסה חציונית שנושקת ל-113,000 דולר למשק בית. הרבה מעל הממוצע הכללי.

אבל הנתונים היבשים הם במידה רבה אשליה אופטית ומסתירים מציאות עגומה בהרבה. כ-77% מהכנסות משקי הבית החקלאיים מגיעים בכלל מעבודות חיצוניות, בעוד הרווח התפעולי מהחווה עצמה נותר שלילי. בשנת 2025 חל זינוק חד דו-ספרתי בפשיטות הרגל. אפילו הנדל”ן החקלאי שערכו מאמיר לא נובע מפריון האדמה, אלא מהתנפלות של ענקיות טכנולוגיה המחפשות שטחים מבודדים להקמת חוות שרתים.

החקלאים הפכו לכלי משחק במאבקים גיאופוליטיים אחרי שצעדי המכסים האמריקאיים באפריל שעבר הציתו מחדש את מלחמות הסחר, כאשר סין ומדינות נוספות סימנו את הייצוא החקלאי למטרות תגמול.

הירידה החדה בייצוא הסויה, בעיקר לסין והתייקרות התשומות, במיוחד דשנים שמושפעים מהמלחמה באיראן ומשיבושים בנתיבי השיט, יצרו מציאות שבה החקלאי נדרש להשקיע יותר כדי להרוויח פחות.

כמו בכל סיפור בו יש מפסידים גדולים יש גם מרוויחים. המרוויחות הגדולות הן חברות הפוספטים והדשנים, שנהנות ממחירי תשומות גבוהים, מביקוש קשיח לצד הסובסידיות הממשלתיות, באופן עקיף אך עקבי, שכן החקלאי חייב לרכוש את מוצריהן כדי לשמור על תפוקה בסיסית.

Subscribe now

המהלך האוקראיני במפרץ הפרסי

בתוך מציאות של שיבושים בשרשראות האספקה, שחקנים חדשים נכנסים כדי למלא את הוואקום. אוקראינה מנצלת את הניסיון הצבאי במלחמה אסימטרית שנצבר מול רוסיה כדי להפוך לספקית ידע וטכנולוגיה קריטית במזרח התיכון.

אחרי שמדינות המפרץ חוו מתקפות כטב”מים וטילים, אוקראינה מציעה להן פתרונות מוכחים בתחומי ההגנה אווירית חכמה, להקמת מערכי יירוט המבוססים על חיישנים זולים ויחידות ניידות, במקום הסתמכות בלעדית על מיירטים מערביים יקרים.

בנוסף, בעקבות נסיון שנצבר בים השחור היא מציעה טכנולוגיית כטב”מים תת-ימיים כדי להבטיח מעבר בטוח במצר הורמוז מול איומי המוקשים.

לקייב הדבר מאפשר גישה למשאבי ייצור קריטיים עבורה בהמשך המאבק מול מוסקווה, דרך גישה לאנרגיה ולדלקים מהמפרץ. עבור המפרציות שיתוף הפעולה יאפשר לוקליזציה של ייצור ביטחוני דרך הקמת קווי ייצור לכטב”מים וטכנולוגיות הגנה על אדמת המפרץ והבטחת רצף אספקת דגנים למפרץ כחלק מביטחון מזון אזורי.

Subscribe now

מחיר הריצה ל-AI

במקביל ללחצים בעולם הפיזי, גם בעולם הדיגיטלי נבנה מקור נוסף של חוסר יעילות ולחץ כלכלי.

דוח State of the Cloud 2026 של Flexera, שיצא לאחרונה, חושף תפנית: אחרי שנים של התייעלות, היקף ההון האבוד בענן עלה ל-29%. הסיבה המרכזית היא אימוץ מסיבי של Generative AI, ששחק את השליטה התקציבית בקרב חברות רבות.

כ-53% מהמנהלים מצביעים על אבטחה ורגולציה כאחד החסמים המרכזיים, לצד מורכבות ניהולית, שיוצר תקורה של אי-ודאות ועלויות עודפות.

יותר ויותר חברות עוברות ממדידת חיסכון למדידה מדויקת של הערך העסקי ו-ROI ברמת workload, שכל דולר השקעה בענן מייצר ולא רק ברמת התקציב הכללי.

כ-76% מהארגונים הגדולים חוצים את רף ה-5 מיליון דולר בחודש בענן, כך שכל אחוז של חוסר יעילות מתורגם באופן מיידי לנזק של מיליוני דולרים במאזן.

ה-AI הפך את כלכלת הענן לדינמית ומורכבת מאי פעם. היכולת לעבור מניהול עלויות לניהול ערך היא המבדילה כיום בין חוסן פיננסי מבני לבין דליפת הון חסרת שליטה, בעיקר בקרב ארגונים שמאמצים בינה מלאכותית בקצב מהיר וחשוב לתת לכך מענה ניהולי כבר בשלבים הראשונים של תהליך הצמיחה.

Subscribe now

תמונה לשבת

קיבולת אנרגיה גרעינית בבנייה לפי מדינה.

אתר הבית

בעידן של אי ודאות מתמשכת, האחריות שלנו היא לפעול מתוך בהירות, שיקול דעת וראייה רחבה וארוכת טווח.

שמרו על עצמכם🙏

שבת שלום!